יש מי שתקוע בפקק ויש מי שחוגג

* אמ"ן-מחקר והמרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ עוקבים אחר ההשלכות של עליית מחירי הנפט

* אמ"ן מצביע על התחזקות יריבותיה האזוריות של ישראל, איראן ועיראק

* גם רוסיה, המסייעת לאיראן בפרויקט הגרעיני, מתחזקת

* ירדן תלויה בנפט העיראקי. החלטה של סדאם להעלות מחירים תכה את כלכלתה

* גם סוריה מתחזקת. תוספת המזומנים היא מתנה לבשאר אסד, הטרוד בביסוס שלטונו

אלוף בן

המזרח התיכון עובר בשבועות האחרונים שינוי אסטרטגי חשוב, שמאפייניו נקבעים הרחק מגבולות האזור ובלי השפעת מנהיגיו: בבורסת הסחורות של ניו יורק. עליית מחירי הנפט הגולמי בעולם משפיעה ישירות על מאזן הכוחות האזורי. מפיקות הנפט הגדולות והקטנות נהנות מגאות בתזרים המזומנים שלהן, שמתורגמת להרחבת חופש הפעולה המדיני. ארה"ב צריכה להקדיש יותר תשומת לב להבטחת מקורות האנרגיה, האינטרס העיקרי שלה במזרח התיכון.

ישראל לא מתעניינת במיוחד בהשלכות המדיניות והביטחוניות של התנודות במחירי הנפט. ראש הממשלה אהוד ברק לא קיים שום דיון בעניין שמעסיק מאוד את ידידיו האירופים, טוני בלייר וז'אק שיראק, שארצותיהם נפגעו משביתות המובילים במחאה על עליות מחירי הדלק. גם ביל קלינטון, שראה לנגד עיניו תורים בתחנות הדלק והתפרצות אינפלציה באמריקה, הלך לשיחת שכנוע עם יורש העצר הסעודי, הנסיך עבדאללה, במפגש המנהיגים בעצרת האו"ם בניו יורק לפני כשבועיים, וביקש ממנו לפעול להרגעת השוק.

שני גופים בישראל עוקבים ומנתחים את השפעות מחירי הנפט על המצב האזורי, אמ"ן-מחקר והמרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ. בדו"חות תקופתיים שמגישים שני הגופים לדרג המדיני מתוארת בחודשים האחרונים מגמת העלייה במחירי הנפט, שזינקו משפל של 10 דולר לחבית לפני כשנה וחצי לשיא של 35 דולר לחבית החודש. ההתייקרות הפתיעה את רוב המומחים הבינלאומיים, שתיקנו את התחזיות ומדברים עכשיו על חורף קשה במערב, שטרם מילא את מאגרי דלק החימום. אך לכולם ברור שמאחורי עליית המחירים אין סיבות מדיניות או ניסיון של מפיקות הנפט הערביות לצבור כוח מול העולם המתועש, כמו במשבר הדלק אחרי מלחמת יום הכיפורים. ארגון מפיקות הנפט, אופ"ק, נשמר מאוד מלהיהפך לשחקן מדיני כמו בשנות ה-70.

התוצאה המובהקת של עליית המחיר, שעליה מצביע אמ"ן, היא התחזקות יריבותיה האזוריות של ישראל, איראן ועיראק המשופעות בנפט. איראן, שבשנים הקודמות סבלה משבר כלכלי חמור, הצליחה להתאושש ולהחזיר חובות חוץ מעיקים. מקורות מודיעין בכירים אומרים שהאיראנים לא חסכו במימון הפרויקטים האסטרטגיים שלהם, ובראשם פיתוח היכולת הגרעינית, גם בשנות המחסור, אבל תוספת ההכנסות תקל עליהם בהרחבת ההשקעות הצבאיות. הרווחה הפתאומית מאפשרת לאיראן להשקיע גם בפרויקטים של תשתית אזרחית, תורמת ליציבות המשטר האיסלאמי ומפחיתה את רגישותו ללחץ בינלאומי ולסנקציות. עליית המחירים מחזקת גם את רוסיה, יצואנית נפט גדולה המסייעת לאיראן בפרויקט הגרעיני. הפטרו-דולרים שנכנסים לקופה הרוסית מקטינים את הסיכוי שמוסקווה תיבהל מלחץ אמריקאי, שגם כך אינו חזק במיוחד, להפסקת העברת הטכנולוגיה לאיראנים.

נשיא עיראק, סדאם חוסיין, רואה כיצד מחירי הנפט חוזרים לרמה של קיץ 91', כשיצא לכבוש את כוויית כדי להגדיל את חלקו בשוק האנרגיה, והפעם השיג תוצאה דומה בלי לירות ירייה אחת. העיראקים מוגבלים במכירות הנפט שלהם לפי החלטות האו"ם, שמתירות להם לייצא בהסדר "נפט תמורת מזון", על פי מכסות המוגדלות מעת לעת. לכך יש להוסיף הברחות נפט דרך שכנותיה של עיראק, שהפיתוי להן גדל עם עליית הביקושים בשוק. התל"ג העיראקי הוכפל בחמש השנים האחרונות, ושאיבת הנפט בעיראק הגיעה כמעט לשיא התפוקה, באין השקעות מערביות חדשות בפיתוח השדות. סדאם מחזיק בידיו קלף לא רע: אם יאיים בצמצום או בהקפאת השאיבה, שמשמען זינוק נוסף במחיר העולמי, יצליח לשחרר עוד בורג בחגורת הסנקציות. די היה בעוד איום תקופתי של עיראק על הכווייתים השבוע, כדי שהמחיר יקבל בעיטה נוספת למעלה.

בישראל שמים לב במיוחד להשפעת המדיניות העיראקית על ירדן, שלפי הסכם מיוחד בחסות האו"ם, קונה מעיראק נפט בזול - 19 דולר לחבית, קצת יותר ממחצית מחיר השוק הנוכחי. כמות נפט גדולה ניתנת לירדנים בחינם, כמתנה אישית של סדאם לממלכה השכנה, שעמדה לצדו במלחמת המפרץ. בעמאן חוששים שהשליט העיראקי ירצה עוד כסף וההתייקרות תכה את כלכלת ירדן, הרעועה בלאו הכי. מקורות ישראלים אומרים שאין סימנים לשינוי במדיניות העיראקית כלפי ירדן, וההערכה בירושלים היא שהירדנים ימשיכו ליהנות מהעסקה הנוחה עם סדאם. מצד אחר, נהנית ירדן מהגיאות הכלכלית במדינות המפרץ הרעבות לעובדים.

אבל התוצאה המעניינת ביותר של עליית מחירי הנפט מבחינת ישראל נוגעת דווקא לסוריה, שאמנם רחוקה מלהיחשב למעצמת אנרגיה, אך כלכלתה נשענת על יצוא הנפט. לפי נתונים ישראליים, בשנה שעברה הזרים הנפט %65 מתקבולי המטבע הזר של המשק הסורי, שסובל מקיפאון ומעול מעיק של חובות חוץ. מאגרי הנפט הסורי מידלדלים, ולא יוכלו להיות בסיס כלכלי יציב לאורך שנים. אבל בעיתוי הנוכחי, תוספת המזומנים היא מתנה יקרת ערך לנשיא החדש בשאר אסד, שטרוד בביסוס שלטונו.

בשאר מיהר לנצל את ההזדמנות, והודיע על העלאת שכרם של הפקידים במגזר הציבורי ב-%25, שתמומן בכספי הנפט החדשים. "כלכלה טובה במדינות השכנות טובה לנו", אומר מקור ישראלי. "שיפור המצב הכלכלי בסוריה, שבשאר הציב בראש סדר העדיפויות שלו, יכול להוריד את המתיחות הביטחונית". מצד אחר, חיזוק הכלכלה הסורית יחליש את התקווה שבשאר יגמיש את עמדותיו בתהליך השלום בגלל הרעב לסיוע כספי אמריקאי.

{הופיע בעיתון הארץ, 19/9/2000}