מדבור

Desertification

 

מאת: אבי עציון

 

מדבור - desertification

 

מבוא

 

בעקבות ההתנוונות של הנוף- הרס הנוף, הקרקע, עקב תהליכי מדבור Degradation כ-25 מיליארד טונות של אדמה פורייה הולכת לאיבוד בכל שנה ברחבי העולם.

רק בשנים האחרונות איבדה האדמה כ-30% מפוריותה ויעילותה לצורכי חקלאות.

ברחבי העולם ישנם כיום כ- 850 מיליון נפש אשר מתבססים על אדמה הנמצאת בסכנת מדבור, ויותר מ-230 מיליון נפש למעשה בסכנת רעב מיידית עם הרס האדמה עקב המדבור.

אם תופעת המדבור הקרקע וניוון תתעצם , אזי יהיה בודאי מחסור חמור במזון , המחסור יגרום לתת תזונה מצב שכבר קיים גם כך בהרבה מדינות ויגרום אף לחרפת רעב .

המחסור ישפיע בעיקר על אוכלוסיית העולם המתפתח - העולם השלישי.

מה היא אם כן תופעת המדבור ?

כיצד גרם ניוון הנוף עקב המדבור?

מדוע התופעה מתרחשת?

מדוע התופעה מדאיגה מדינות רבות בעולם ?

מדוע האו"ם מאוד מתעניין בתופעה?

כיצד ניתן לעצור את התופעה?

על שאלות אלה ואחרות אנסה להשיב בעבודה זו המתבססת על מאמרים העוסקים בחקירת תהליכי מדבור - Desertification הן בארץ ישראל והן במקומות נוספים בעולם וכן בעזרת מאמרים העוסקים בהתנוונות הנוף עקב תהליכי מדבור - Degradation ומאמרים נוספים העוסקים בנושא וכן בעזרת המחשות ואיורים מאתרי אינטרנט רלוונטיים.

מה הוא מדבור?

 

מדבור הינו תהליך שבו האדמה מאבדת מיעילותה כקרקע חקלאית, באזורי ספר המדבר התהליך גורם למדבר להתפשט.

תופעת המדבור מתרחשת בעיקר בשוליהם של מדבריות קיימים, באזורי האקלים הארידי וה - סמי ארידי אזור קו הצחיחות.

 

מפת אזורי המדבור בעולם ועוצמתם

-          

מקרא: עוצמת תהליכי המדבור

אזור צחיח נמוך בינוני

אזור קר (מדבריות קרים) גבוה גבוה מאוד

אזורי יער

 

 

 

ההתייחסות לנושא מדבור ניוון הקרקע

אף על פי שנושא הרס הקרקע הוא נושא מאוד מדאיג ומהווה בעיה סביבתית רצינית המאיימת על החקלאות ועל כמות היבולים, קיימת לעיתים התחושה כי לא נעשה די בנושא או שלא מצליחים למנוע את תופעות המדבור וניוון הקרקע.

פרסומים אקדמיים רבים קיימים בנושא וחוקרים רבים מתריעים מפני תהליכים מואצים של ברוא יערות, סחף קרקעות בעקבות שריפת היערות , רעיית יתר באזורי שוליים, אכלוס יתר הגורם להתפוצצות אוכלוסין (יותר תושבים מיכולת הנשיאה של הקרקע).

האם טענות החוקרים מוצדקות? האם הפרסומים מדויקים?

מדוע אם כן כל כך קשה אם לא בלתי אפשרי לעצור את התהליכים הללו?

למה נכשלים המאמצים של השיקום הסביבתי?

לשם כך צריך לבדוק צילומי לוויין להביט על אזורים מלמעלה, לחקור מס' אזורים

לבדוק דעות שונות של חוקרים שונים, ולבדוק השתנות של תהליך לאורך ציר זמן מסוים כפי שנבדק ע"י חוקרים ישראליים לגבי השינויים האקלימיים ומדבור הנגב בסוף התקופה הביזנטית והשוואה עם המצב השורר כיום.

 

התנוונות הקרקע Land Degradation גורמים ותהליכים

היות והתנוונות הקרקע מתרחשת בקרבת מקומות מגורים של האדם אז יש גישות הטוענות כי האדם הוא הגורם העיקרי לכך.

לעיתים ניתן לעקוב אחרי התהליך של ההתנוונות אבל קשה לעקוב אחר הגורמים.

לעיתים התהליך נגרם ע"י שינויים גלובליים, שחלקם נובע מפעילות אנושית.

לתהליכים הגלובליים יכול להיות משקל עצום, אבל מצב זה נמצא באיזון עדין וכל פעילות אנושית יכולה לפגוע בו בנקל.

צ'דוויק וגודמן היו חוקרים שאבחנו שלושה סוגים של מעגל ביו-גיאוכימיקלי :

1.      מעגל טבעי אשר הופרע ע"י האדם וממוחזר

2.      מעגל שני הוא יותר ויותר ניצוץ

3.      ומעגל שלישי הוא חמקמק .

האדמה הקרקע היא מעין שלב בו ניתן לנצל מספר משאבים וניצול יתר של אחד המשאבים יכול לגרום להשפעות מזיקות.

 

כיום יש מיון מקובל של סוגי משאבים:

1.      משאבים מתמשכים ובלתי מתכלים כגון: אנרגיה סולארית, רוח. גרביטציה.

2.      משאבים מתחדשים כגון: מים נקיים, צמחייה, בע"ח, אדמה ואוויר נקי.

3.      משאבים מתכלים הכוללים: מינרלים בקרקע, לחות האדמה.

4.      משאבים אקסטרינסקים: כישורים אנושיים ויכולות ניהול.

 

את הקרקע צריך לתאר מצד אחד כמשאב שאינו ניתן לשינוי למרות יכולת ההתחדשות של הקרקע ומצד שני עם יכולת ניהול טובה של הקרקע אפשר לעשות בקרקע שימוש אין סופי ואף לשפר את השימוש בה.

 

הגורמים להתנוונות הקרקע:

1.      הרס הקרקע ע"י הטבע - אזורים הנוטים לאסון כוללים: אזורים תלולים, אדמות יבשות, אדמות בהן יש ניקוז מהיר, אזורים בעלי כמות משקעים רבה מדי כגון אזורי מונסון, אזורים שחשופים לכפור פתאומי , אזורי פעילות וולקנית ואזורים הנתונים להתקפות חרקים.

2.      שינויי אוכלוסייה גידול מהיר של האוכלוסייה נחשב לגורם הנפוץ ביותר להתנוונות הקרקע. אוכלוסייה גדולה גורמת לניצול יתר של הקרקע והרס משאבי הקרקע.

3.      אזורי שוליים התיישבות באזורי שוליים, היא מאולצת, כי האדמה הטובה כבר תפוסה. לא תמיד התיישבות כזו מובילה להרס הקרקע, אולם שינויי אקלים קלים או מחלות יכולים לגרום להזנחתה של הקרקע והתנוונותה.

4.      עוני - אוכלוסיות עניות מחפשות שיפור מידי במצבם אפילו ע"ח ניצול יתר של הקרקע הגורם להתנוונותה.

5.      הבעלות על הקרקע קרקע ציבורית היא בדרך כלל תחת פיקוח ונשמרת, אך קרקע פרטית נמצאת בסיכון גבוה יותר משום שהחקלאים, שואפים לחפש רווחים מהירים בזמן קצר גם ע"ח שמירת איכות הקרקע לטווח ארוך.

6.      חוסר יציבות פוליטית וניהול גרוע התיישבות של אנשים במקומות לא מתאימים, אין פיקוח, מערכות השקיה שהתמוטטו, אסטרטגיה לא נכונה של רעיה ועוד יכולים להתמוטט בגלל ניהול לא נכון של המשאב ואו בגלל שינויים חברתיים. ניתן אומנם להתגבר על התנוונות הקרקע בעזרת הטכנולוגיה, אך זה תלוי בתמיכה מוסדית ופוליטית.

7.      גורמים כלכליים וחברתיים יזמים פרטיים המחפשים רווחים בזמן קצר, יכולים להרוס קרקע ע "י ניצול יתר ואז לחפש מקום אחר וגם שם לעשות נזק. המעורבות של חברות לאומיות ורב לאומיות יכולה להאיץ מאוד הרס של קרקעות, לדוגמה: ע"י בירוא יערות או ע"י רעיית יתר. החקלאים המקומיים אין מניע להשקיע בחקלאות בגלל ההכנסות הנמוכות מאוד ולכן אין מי ומה שימנע את ההתנוונות.

8.      בעיות בריאות התפרצויות של מחלות גורמים לנטישת אדמות ואזורים שהתפתחו, החקלאים נטשו אזורים שלמים והגרו לאזורים חדשים. במקרים רבים נוצר מצב של ניהול גרוע מצב נפוץ מאוד ממדינות העולם השלישי.

9.      חקלאות לא מתאימה - השימוש בגידולים חקלאיים לא מתאימים לאקלים ולקרקע, שימוש במיכון, דשנים וחומרי הדברה יכול לפגוע באיכות של הקרקע. זה קורה בעיקר במדינות העולם השלישי, שם גישות מערביות החליפו את החקלאות המסורתית.

 

עד כמה הקרקע רגישה ויציבה להתנוונות?

לקרקע יש יכולת נשיאה מסוימת, האדם נוטה למתוח את יכולת הנשיאה של הקרקע בעזרת חדירת טכנולוגיה, מסחר, תיירות. אומנם טכנולוגיה יכולה לאפשר את מתחת כושר הנשיאה ואכן הרבה מעבודת האדם למעשה עוצב כדי למתוח את יכולת הנשיאה של הקרקע. למשל רעיית יתר יכולה לפגוע ביכולת הנשיאה, תנודות טבעיות במשקעים ועוד.

 

הגורמים להתנוונות הקרקע אם כך הם משולבים, גורמים הקשורים לתופעות טבע שונות, הגידול העצום באוכלוסיית העולם השלישי, ניצולהקרקע בצורה לא נכונה וללא כל פיקוח, בעיות פוליטיות שבגללן אין כל טיפול הנושא הקרקע, וכן זיהום מהיר של קרקע ומים ואוויר בגלל פיתוח תעשיות וחקלאות מודרנית יותר ע"י חברות לאומיות ורב לאומיות.על פעילות האדם השלילית ועל גורמי הטבע שאין לנו אפשרות לשלוט בהם, הם הגורמים למדבור ולהתנוונות הקרקע .

 

הגורמים למדבר: חוקרים רבים דעות שונות

תהליך המדבור הינו אחד מן התופעות של התנוונות הקרקע, חוקרים רבים הציעו רעיונות שונים לסיבות למדבור כאשר הערכות היו כי הגורם הוא גורם אנושי. לדוגמא- רוב החוקרים בישראל ראו באדם את הגורם הן לתקופות הפריחה של המדבר והן לשממה ולהתפשטות המדבר.

על פי אותה דעה הנוודים הבדואים בגלל רעיית היתר הביאו את המדבר למצבו הנוכחי.

 

אלסוורת הנטינגטון (גאוגרף אמריקני) טוען כי יש קשר בן שינויי האקלים לאירועים הסטורים לדוגמא- נדידת עמים ישוב מידבר ונטישת המידבר, לטענתו יש קשר כזה במזרח התיכון בכלל ובפרט בארץ ישראל.

חוקרי ארץ ישראל לא קיבלו טענה זו.

ויליאם אולברייט טען כי לא היה שינוי אקלימי כפי שטוען הנטינגטון והסיבות לחורבן החקלאות במידבר ולנטישת המידבר הן סיבות היסטוריות ולא אקלימיות.

נלסון גליק סובר כי הכיבוש הערבי של ארץ ישראל הוא הסיבה העיקרית למדבור ובכך הוא מחזק את טענתו של אולברייט.

 

אברהם נגב טוען כי השינויים הרבים בהתיישבות בנגב הצפוני והמרכזי חלו עקב ריבויי של עונות גשמים בפרק זמן מסוים אבל את הנטישה הסופית של הנגב לדוגמא- בעבדת הוא מייחס לפלישה הפרסית ולמיסים הרבים שהטילו הערבים לאחר כיבוש הארץ, זאת אומרת גורמים פיזים ואנושיים הם אשר הכתיבו את ההתיישבות בנגב.

אברהם רייפנבג חוקר שנטה יותר להסבריו של אולברייט ולא קיבל את ההסברים של הנטינגטון.

מיכאל אבן ארי, לסלי שנן, נפתלי תדמור ויהודה קידר היו חוקרים שחקרו שיטות השקיה חקלאית בנגב.

לטענתם לא היה שינויי אקלימי והגורם למדבור בנגב הוא הכיבוש הערבי.

וולטר קליי לאודרמילק (חוקר שהתנגד להנטינגטון), חוקר זה ערך מחקר בשם "אגן האבק" בארצות הברית, כמו כן ערך מחקר באזורי הלס של סין ,של צפון אפריקה ושל המזרח התיכון.

לאודרמילק מתנגד לדעה הרווחת היא כי סחף הקרקעות בארצות הברית נגרם בגלל נטישת החקלאות באזורי שוליים, עקב רצף של שנים שחונות.

לטענתו הגורם הינו שונה לחלוטין.

 

איש המדבר כגורם למדבור

הוכחות לגישה זו ניכרת היטב למתבונן בתמונות הלוויין שבעזרתן ניתן לראות בבירור את ההבדל בין דיונות החול בסיני המאופיינות בבוהק מדברי לבין הדיונות בנגב הכהות יותר.

הגורם לבוהק בסיני הינו תהליך של רעיית ייתר אשר חיסל את הצמחייה לחלוטין . בחולות הנגב אין מרעה ולכן הצמחייה הטבעית התאוששה.

ע"פ תיאוריות של מטאורולוגים באזורים מדבריים כהים יש זרמי קונווקציה שבתנאים מסוימים יכולים לגרום לגשמם ולעומתם באזורים בוהקים בהירים אין קונווקציה אלא יציבות של האוויר ולכן האזור ללא גשמים.

 

מבט מן החלל על גבול ישראל מצרים

 

 

מחקרים רבים של אזורי סחיפת קרקע עקב רעיית יתר באזור הסהל באפריקה קובעים כי האדם הוא האשם בלעדית בתהליכי המדבור בתקופות קדומות.

כאשר יש רעיית יתר והצמחייה מתחסלת , האדמה מתייבשת ואין שורשים אשר יחזיקו את הקרקע במקומה.

כאשר יש רוחות חזקות במדבר, הרוחות גורמות לסופות חול אבק המסירות את שכבת הקרקע כמעט לחלוטין וכל מה שנשאר זה רק משטחים של אבנים- חמדות כדוגמת מישורי הצריר שבנגב.

 

סופות חול המסיעה חול ואבק מן המדבר

 

ע"פ פרופסור מנחם רבהון השימוש במים מושבים לחקלאות גורם להמלחת הקרקע היות והמלחים הנמצאים במים אינם מתנקים במתקני הטיהור , מקור המלחים הוא בעיקר בשפכים ביתיים (מאבקת כביסה) המלחים גורמים להמלחת הקרקעות ובכך תורמים להרס הקרקע.

פרופסור נורית קליאוט תומכת אף היא בדעה זו.

ההשפעות של המלחת הקרקע והמים, באות לידי ביטוי במרווחי זמן של עשרות שנים.

באזורים רבים בישראל, כבר נגרמו נזקים חמורים כתוצאה מהמלחת הקרקע.

הבלתי רווי בנקודות רבות מעל אקוויפר החוף.

ניתן להבחין בהצטברות ספציפית של מתכות כבדות למרות שטרם נצפו השפעות שליליות של מתכות כבדות, בשטחים המושקים במי קולחין

אולם קיים חשש כי ההשפעות השלילות תופענה תוך 30-10 שנים בגלל שימוש יתר בשפכים.

את ההצטברות של כלל המלחים יחד עם ההצטברות של היסודות המתכתיים ניתן להגדיר כתהליך מדבור כימי (כימי-דסרטיפיקציה).

 

שינויי האקלים בפליסטוקן והשפעתם

ע"פ איסר הראל והנדריק ברוינס האדם אנו האשם היחידי בתהליכי המדבור בנגב.

בניגוד לדעה המקובלת כי שקיעת הלס הייתה אחידה לאורך תקופת הרביעון, טוענים השניים כי שקיעת הלס הייתה רק בתקופת הקרח.

כאשר גבול הקרחונים נע דרומה נדד גם מדבר הסהרה דרומה. זה החליש את כמויות הסחף המגיע מהרי אתיופיה שעברו תהליכי הצחחה ומנגד הגביר את סופות האבק בגלל חדירת סופות ציקלוניות אשר המטירו משקעים שהשקיעו את האבק.

בתקופה זו הים נסוג, האקלים היה קר יותר וגשום יותר, ונוצרו קרקעות החמרה בשרון.

Picture 3-13 Significant Progress in Desertification Control in Ningxia Hui Autonomous Region by Using Blocks Consisting of Grass Grids רק לאחר תקופה זו החל לשקוע הלס וחולות כיסוי אזורים נרחבים בנגב ובמישור החוף.

בתקופה זו גם נוצרו מאגרי המים הפוסיליים בנגב בסיני, בערב הסעודית ובסהרה.

תצפיות שערך פרופסור איסר הראל הראו כי הדיונות בשרון הן מהתקופה ה ביזנטית ומתחתן יש שרידי יישוב חקלאיים מתקופה זו ותקופות קדומות יותר.

מכאן יצאה ההנחה כי התקופה הרומית ביזנטית הייתה קרה יותר ובאה לידי ביטוי באקלים קר וגשום יותר באזור הממוזג וזו הסיבה שאפשרה התיישבות במדבר. רק בסוף תקופה זו התחולל במדבר תהליך הצחחה טבעי אשר גרם לנטישתו.

 

 

שינויים במפלס ים המלח

שינויי מפלס הים שימשו כחיזוקים לטענות כי שינויים אקלימיים הם אשר גרמו לפריחת המדבר.

ע"פ מחקרים מפלס ים המלח היה גבוה ב-70 מטרים ממפלסו כיום ועמד על גובה של 330- מטר מתחת לפני הים התיכון, ההנחות מתבססות הן על עדויות מן השטח והן ע"י מפת מידבא שם נראה הים כאגם מאורך ללא הלשון. וההנחה היא כי בתקופה הרומית ביזנטית המפלס היה גבוה

ב-70 מטרים יותר ורוב בתקופה ב- 40 מטרים לערך.

ע"פ עדויות ומחקרים מאזורים נוספים בארץ ובעולם המסקנות הן כי מן המאה השנייה לפני הספירה ועד למאה החמישית לספירה, שרר אקלים קריר יותר וגשום יותר וכן מפלס הים היה נמוך יותר.

ומן המאה השישית ואילך החלה התחממות עליית מפלס הים ותהליכי הצחחה. כמובן שיישנן תקופות שאין ודאות לגביהן או עליות ומורדות בשינויי האקלים כגון המאה השלישית לספירה שהייתה כנראה יבשה יותר.

 

תהליכי המדבור באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה

באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה, במזרח התיכון יש תהליכי מדבור טבעיים התהליכים הללו קריטיים במיוחד ברמות הנגב, שם מתקיימים תהליכי מדבור והתנוונות הקרקע תהליכים טבעיים מתמשכים החל מתקופת הפליסטוקן המאוחרת ועד היום.

התהליך הינו תהליך ארוך טווח של הסתגלות מחדש למערכת הגיאומורפולוגית ולאקלים.

כתוצאה מכך בתקופת הפליסטוקן המאוחרת אבדה קרקע סחף רבה שגרמה ל שקיעה רבה של אגני הנחלים בהם הייתה שקיעה של סדימנטים ואשר שימשו כקרקעות חקלאיות, ההתנוונות של הקרקע החקלאית נגרמת מתהליכי סחיפה, וארוזיה בערוצי הנחלים, ואשר קשורים במבנה הגיאומורפולוגי של הנגב. הסחיפה נגרמת בעיקר בגלל השיטפונות אשר גורמים גם לנזק רב לתשתיות.

 

 

 

סיכום

כאשר באים לנתח ניוון קרקע עקב מדבור או אירועים הסטורים ובעיקר באזורי ספר המדבר אי אפשר להאשים רק את האדם כמו שאי אפשר להטיל את כל האשמה רק על שינויי האקלים כפי שהיה נהוג ע"י גיאוגרפים בעבר.

תהליכי המדבור בעבר בארץ ובאזורים נרחבים בעולם נגרמו בשל שינויי אקלים, אך גם האדם שהתיישב באזורים אלה הקצין את תהליכי המדבור ניוון הקרקע וההצחחה, כדוגמת הפלישה הערבית לארץ ישראל .

תהליכי המדבור וניוון הקרקע כיום הן בעיקר בשל פעילות האדם,אך גם תהליכים אקלימיים וגיאומורפולוגיים כפי שציינתי במקרה של רמת הנגב והדוגמאות המומחשות ע"י התמונות בנספחים.

 

לפיכך ניתן לציין כי הגורמים העשויים והגורמים לגרום למדבור ולהתנוונות הקרקע הם:

 

-         שינויים אקלימיים קיצוניים

-         תופעות אקלימיות וגיאומורפולוגיות מתמשכות

-         בירוא יערות.

-         שאיבת מים מוגזמת.

-         איסוף מזון מוגזם.

-         התחממות כדור-הארץ עקב תיעוש ועליה ברמת המינוע.

-         רעיית יתר

-         שנות בצורת

-         עיבוד חקלאי

-         השקיה במים מליחים

-         השקיה במי קולחין

-         סופות חול ואבק

-         מדבור כימי (כימי-דסרטיפיקציה).

-         אכלוס יתר

-         מצב פוליטי וניהול כושל

ואלה רק חלק מן הדוגמאות.

אם האדם לא ילמד להתמודד ולשמור על הקרקע אז תהליכי ההתנוונות ושימור הקרקע רק ימשיכו ויחריפו.

כל מה שקשור לאקלים זה בידי האל והטבע ורק מעט נוכל לעשות, אולם כל מה שקשור באדם הוא רק בידינו אנו ועלינו לעשות הכל כדי לשמר את הקרקע ולעצור את תהליכי המדבור כדי שנוכל לייצר מספיק מזון עבור אוכלוסיית העולם.

 

 

 

תהליכי מדבור

 

 

 

 

 

נספחים

אתר אינטרנט מדהים על מדבר הסהרה

http://www.saharamet.com/expedition/2001/preview.html

 

 

תהליכי מדבור בישראל:

סחיפת קרקעות, ארוזיה, ונזק לתשתיות עקב שטפונות