ארצות העולם השלישי

 

 

חלוקת העולם

  

במדינות השונות בעולם ישנם הבדלים ברמת החיים של האוכלוסייה.

 

ישנן מדינות עשירות וכן עניות, אבל קשה מאוד לקבוע מהו עושר למרות קושי זה וקשיים נוספים, נעשים ניסיונות לקבוע קריטריונים מסוימים לפיהם נוכל לקבוע איזה מדינות עשירות יותר או עניות יותר.

 

המדינות העשירות פחות כונו בשמות שונים כמו, מדינות עניות, או "מפגרות", מדינות מתפתחות, תת-מתפתחות וכן הלאה.

 

המדינות העשירות נקראו מפותחות, מתקדמות או מפותחות יותר.

 

כיום מקובלת חלוקת העולם: העולם ה- I, העולם ה- II והעולם ה- III.

 

העולם הראשון:

 

אלה המדינות העשירות, מדינות מתועשות המדינות הקפיטליסטיות בהן יש כלכלת שיווק, שלהן מדינות העולם המערבי. ארה"ב, קנדה, ארצות מערב אירופה, אוסטרליה, ניו-זילנד, באסיה- יפן, ישראל, סינגפור, באפריקה - דרום אפריקה.

 

העולם השני:

 

אלה מדינות הגוש הקומוניסטי או מדינות שהיו תחת השפעות הקומוניזם, מדינות אלה הן מדינות בעלות כלכלה ריכוזית (מרכזית).

 

לדוגמא:             ברית-המועצות לשעבר ומדינות שהיו תחת השפעת ברית-המועצות כמו: בולגריה, רומניה, פולין ועוד.

 

העולם השלישי:

 

מדינות עניות יותר, חלקן עניות מאוד.

 

רבות ממדינות אלה היו בשלטון המעצמות הקולניאליות.

 

מעצמות קולניאליות:        מדינות שהקימו להן מושבות - קולוניות בארצות אחרות.

 

לדוגמא:             הודו הייתה מושבה בריטית - קולוניה. עדן הייתה מושבה בריטית, גינאה מושבה צרפתית ומושבה הולנדית ועוד.

 

הדרום זהו כינוי לארצות העולם השלישי על-פי דו"ח ברנדט אשר עשה הבחנה בין הצפון המפותח והעשיר לבין הדרום המתפתח והעני.

 

כל ארצות העולם השלישי נמצאות מדרום לאזורים המפותחים בעולם.

 

באמריקה המרכזית והדרומית.

 

באפריקה ובחלקה הדרומי של אסיה.

 

דוגמא למדינות אלו:         כל ארצות המזרח התיכון פרט לישראל, כל ארצות אפריקה פרט לדרום אפריקה, כל ארצות אמריקה המרכזית והדרומית (כל המדינות שמדרום לארה"ב), כל מדינות דרום מזרח אסיה, כולל הודו, סין ופקיסטן.  

 

הגדרה

באופן כללי, ניתן לומר כי קיימות מדינות: עשירות ועניות.

המדינות העשירות מכונות בשמות: מתקדמות, מפותחות – ואילו המדינות העניות – מפגרות, תת-מפותחות, בלתי מפותחות ומתפתחות.

לאחרונה, נכנסו לשימוש שני מונחים חדשים:

·         העולם השלישי

·         הדרום

המונח "העולם השלישי" מבוסס על החלוקה המשולשת של העולם על פי הבדלים פוליטיים וכלכליים:

1.       העולם הראשון – כולל את המדינות המתועשות, המדינות הקפיטליסטיות או העולם המערבי.

2.       העולם השני –           כולל מדינות בעלות כלכלה מרכזית – מדינות הגוש הקומוניסטי.

3.       העולם השלישי –       כולל את המדינות העניות, אשר רבות מהן השתחררו מעול המעצמות הקולוניאליות.

 

המונח ה"דרום" מבוסס על ההבחנה בין מדינות הצפון העשיר ובין מדינות הדרום העני, כאשר מדינות הצפון העשירות הן המדינות המפותחות ולעומתן – מדינות הדרום העניות הן המדינות המתפתחות.

האם ניתן להגדיר על העולם השלישי על-פי ההכנסה, האם רמת התפתחות של מדינה נקבעת לפי רמת ההכנסה שלה?

בשנת 1980 הופץ דוח של הבנק העולמי, אשר חילק את מדינות העולם ל5- קבוצות על-פי התל"ג – התוצר הלאומי.

העולם השלישי        1.       מדינות בעלות הכנסה נמוכה –    מתחת ל370- דלנ"ש[1]

                            2.       מדינות בעלות הכנסה בינונית –  370-3500 דלנ"ש

                            3.       מדינות מתועשות בעלות הכנסה –           3470-12000 דלנ"ש      

                                      גבוהה

                            4.       מדינות הגוש הקומוניסטי –          230-5700 דלנ"ש

                                      בריה"מ, אירופה המזרחית, קובה

                                      סין, קוריאה הצפונית

                            5.       מדינות שהן יצואניות נפט –         מעל 12000 דלנ"ש

                                      בעלות עודפי הון

 

לא ניתן להתבסס על קריטריון ההכנסה בלבד לצורך הגדרת מידת התפתחותה של מדינה, כי הרי מדינות שהן יצואניות נפט, הן בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר. אבל, האם מדינות כמו קטר, כווית או אבו-דבי הן יותר מפותחות מארה"ב? בריטניה? או יפן?

מובן כי הכנסה היא רק קריטריון אחד לקביעת רמת התפתחות. למעשה, רוב מדינות העולם השלישי הן מדינות עניות אבל יש להן איפיונים משותפים נוספים הקשורים במבנה החברתי והכלכלי שלהן.

מאפיינים

1.       רוב מדינות העולם השלישי הן בעלות הכנסה נמוכה – תל"ג נמוך.

2.       הצריכה היומית של קלוריות הדרושה לקיום האדם, היא בממוצע 2200 קלוריות ליום. באחדות ממדינות העולם השלישי, צריכת הקלוריות נמוכה מהכמות החיונית בעוד שברוב מדינות העולם המפותח צריכת הקלוריות עולה על המידה החיונית (כמות, גוון).

3.       ברוב מדינות העולם השלישי, אחוז העוסקים בחקלאות הוא גבוה מאוד.

4.       ברוב מדינות העולם השלישי תוחלת החיים נמוכה יחסית למדינות המערביות, זאת למרות שבמדינות העולם השלישי חל שיפור ברמת הרפואה.

5.       ברוב מדינות העולם השלישי, קיים שעור גבוה של אנאלפבתיים בקרב האוכלוסיה המבוגרת – מגיל 15 ומעלה.

6.       כלכלתן של המדינות המתפתחות, תלויה ביצוא מוצרים ראשוניים – גידולים חקלאים ומחצבים (חמרי גלם). כלכלת מדינות העולם השלישי תלויה ביבוא מוצרי תעשיה ומיני מזונות, שאין הם מסוגלים לייצר בעצמם.

למעשה, אין הגדרה חד משמעית לרמת התפתחותה של מדינה ומתוך כך, אין הגדרה מדוייקת למדינות העולם השלישי. המאפיינים הנ"ל אינם תקפים לכל המדינות.

 

דוגמאות

על פי הכנסה

בישראל התל"ג הוא 3500 דולר לנפש לשנה – האם על-פי התל"ג ישראל היא חלק מהעולם השלישי כמו בנגלדש?

בכווית התל"ג הוא מעל 12,000 דולר לנפש לשנה. האם היא מפותחת ומתועשת כמו ארה"ב?

 

על-פי מבנה היצוא

אוסטרליה, ניו זילנד ובריה"מ תלויות במידה רבה ביצוא חמרי גלם. האם על-פי קריטריון זה הן נכללות בעולם השלישי?

 

על-פי העיסוק בחקלאות

בכווית ובקטר, אחוז העוסקים בחקלאות קטן מאוד בגלל התנאים המדבריים וההתבססות על נפט. האם ניתן להגדיר אותן כמדינות מפותחות?

בתוך העולם השלישי קיימים הבדלים ניכרים

1.       חלוקה על-פי יבשות – מדינות העולם השלישי מצויות בשלוש יבשות: אמריקה, אפריקה, אסיה. מבין המדינות בעלות התל"ג הנמוך ביותר מתחת ל370- דולר לנפש לשנה, מצויות: 25 באפריקה, 12 באסיה ו1- (האיטי) באמריקה הלטינית. לפיכך, אפשר לומר שאמריקה הלטינית היא פחות עניה או פחות מפגרת מאשר אפריקה או אסיה.

2.       גם בתוך מדינה מסויימת בעולם השלישי, קיים הבדל משמעותי: בין האוכלוסיה העירונית ובין האוכלוסיה הכפרית. באופן כללי, מבחינים בכך שאוכלוסיות הערים בעולם השלישי עשירה יותר וחיה בתנאי חיים טובים מאלה של אוכלוסיות האיזורים הכפריים.

3.       בין המגזרים החברתיים – בני המעמד הגבוה המהווים אחוז קטן מן האוכלוסיה הכללית שהם עשירים מאוד ולעומתם בני המעמד הנמוך המהווים אחוז גדול מן האוכלוסיה הכללית החיים בתנאי עוני מוחלט מלווה בתוחלת חיים קצרה. ובבורות – בני אדם חיים בוודאות אכזרית שמחצית מילדיהם יגוועו ברעב או ממחלות טרם יגיעו לבגרות.

מאפייני העולם השלישי

מדינות העולם השלישי מאופיינות על-ידי יחסי הגומלין שלהן עם הכלכלה העולמית, בהיותן תלויות בתנאים הכלכליים החברתיים והפוליטיים של העולם המפותח. לכשעצמן, מדינות העולם השלישי שונות זו מזו – בסביבתן הפיזית בעושר ובמשאבים שלהן, במסורת ובמבנה החברתי וגם באופן הכלכלי והפוליטי.

בתוך העולם השלישי יש שונות פנימית רבה, ולא ניתן למצוא הסבר אחד לעוני או לאופי הכלכלי של כל אחת מן המדינות הללו.

מספר מדינות עולם שלישי כבר התקדם. מאז 1973 נוצרה קבוצת יצאניות הנפט שלהן הכנסות רבות מנפט. מדינות אחרות הצליחו להביא לגידול כלכלי אולם כאשר מודדים את יחס הגידול לנפש (פר בני אדם) מתברר שקיים פער גדול בין העולם השלישי לעולם המפותח.

המאפיין המשותף לארצות העולם השלישי אינו דווקא העוני אלא מערכות היחסים שלהם עם מדינות העולם. רובן של מדינות אלה היו בעבר משובות של מעצמות אירופיות. העובדה שהיו תחת השפעה קולינאלית במשך שנים מהוו גורם מכריע אשר משפיע עליהן במשך שנים לאחר קבלת העצמאות.

 

הגדרת העולם השלישי

אין הגדרה אחת למונח זה. המושג לכשעצמו הוכנס לשימוש לפני יותר מ30- שנה. קיימת הנחת יסוד, המצביעה על אחידות בין המדינות המשתייכות לעולם השלישי ברמת הכנסותיהן יחסית למדינות המפותחות. כפי שנאמר סממן בולט אחד נעוץ בעברן הקולינאלי, וכמו כן בתפקידן ובמשקלן בכלכלה העולמית.

כדי לקבוע את רמת התפתחותה של מדינה מן המדינות המתפתחות נקבעו כמה אמות מידה לקביעת עולם שלישי:

·         התל"ג לנפש לשנה – ככל שהוא נמוך יותר, נמוכה רמת התפתחותה של המדינה והיא עניה יותר.

·         שיעור ריבוי טבעי גבוה.

·         תמותה גבוה של תינוקות.

·         תוחלת חיים ממוצעת קצרה.

·         רמת תזונה דלה באיכות ובכמות.

·         שיעור מועסקים גבוה בחקלאות, יותר מאשר בתעשייה.

·         שיעור גבוה של אנאלפבתיים.

·         יצוא הנשען על מוצר אחד או שניים ומהווה מקור הכנסה ראשי למדינה.

מבחינת כל אמות המידה הללו עולה שישנם פערים ניכרים בין מדינות העולם השלישי עצמן, כלומר קיימת שונות פנימית רבה. מתוך המדינות עצמן נוצרו מספר קבוצות כגון – המייצאות נפט (במזרח התיכון בעיקר), הדרקון (בדרום מזרח אסיה).

כיום מנסים למדוד את מדינות העולם באינדקס חדש המכונה "אינדקס הפיתוח האנושי אשר כולל שלושה  מרכיבים: תוחלת חיים, שיעור יודעי קרוא וכתוב וכוח הקניה לנפש. מדברר שמדד זה מצליח לדייק הרבה יותר בסיווג מדינות העולם השלישי.

כפי שצוין המאפיין המשותף לארצות העולם השלישי הוא מערכות התלות שלהן במעצמות אשר שלטו בהן בעבר. תלות זו מכונה יחסי גומלין ושוליים כאשר המעצמה הקוליניאלית מהווה הגלעין אשר קבע את אופיה של המושבה, שלטונה ותרבותה. והשוליים היא המושבה אשר תלויה הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית במדינה ששלטה בה בעבר. כדי להמחיש את התלות הזו ניתן לציין את פעילותן של חברות רב לאומיות אשר פועלות במדינות העולם השלישי. החברות הללו בונות מפעלים במדינות העניות משום ששם קיים שפע של כוח עבודה זול. החברות מנצלות את משאבי המדינות ויחד עם זאת מעלות את רמת החיים ומפתחות את התעשייה המקומית. אולם הרווחים הכלכליים עוברים לידיהן של אותן חברות שאינן משקיעות את הכסף במדינות העניות.

באופן כללי זהו מעין מעגל מתרחב. הפער בין הגלעין לשוליים מתרחב והולך ולפיכך מדינות העולם השלישי אינן מתקדמות בקצב המתאים.

מדינות העולם השלישי הן מדינות "המייצאות" כוח עבודה זו, כלומר חלה מתוכן הגירת עובדים אל המדינות המפותחות. מדינות העולם השלישי גם תלויות בסיוע חוץ שניתן על-ידי המדינות העשירות.

 


לסיכום:

מדינות עולם שלישי הן אותן מדינות אשר בניגוד למדינות המתועשות נמצא בין מאפייניהן – הכנסה נמוכה (תל"ג), שיעור ריבוי טבעי גבוה, חלק גדול מן האוכלוסייה עוסק בחקלאות, איכות וכמות מזון דלה ותוחלת חיים קצרה.

מדוע נוצר העולם השלישי?

1.       העובדה שחלק גדול מן העולם השלישי משתרע באיזורים הטרופיים הוליכה למסקנה שסביבה בעלת תנאים קשים עשוי ה להסביר העדרה של התפתחות – אולם אחדות מן המדינות של העולם השלישי שהן בעלות "הכנסה נמוכה" – בנגלדש, אפגניסטן, אורוגואי, סין – משתרעות מחוץ לאיזור הטרופי.

2.       היתה הנחה שבעולם השלישי חסרים משאבים טבעיים החיוניים לעידודו של פיתוח. אולם רבות ממדינות העולם השלישי, מייצאות חמרי גלם כמו ברזל – או קפה וסוכר, שהם חיוניים לכלכלת מדינות מפותחות.

3.       מקובל לראות את העולם השלישי כבעל אוכלוסיית יתר, כמו: סין, הודו, ברזיל, ניגריה – אולם יש בעולם השלישי הרבה מדינות שאוכלוסייתן קטנה.

4.       העובדה שרוב המדינות העשירות יותר הן בעלות "אוכלוסיה לבנה" בעוד שרבות ממדינות העולם השלישי מיושבות על-ידי עמים "צבעוניים", הולידה טיעונים גזעניים – על גזע נחות. פירושים אלו מתעלמים מרמת ההתפתחות של תרבויות קדומות. לדוגמא – מצרים, מסופוטמיה, הודו וסין – היו בעלות הישגים כלכליים תרבותיים נעלים בעבר, כאשר אירופה היתה בתרדמת תרבותית.

5.       רוב המדינות של העולם השלישי היו מושבות אירופאיות – האם ניתן להסביר את נחשלותם בשל הניצול הקולוניאלי? אופי השלטון הקולוניאלי בכל אחת מהמדינות היה שונה וכן שונה היה משך הזמן שבו התקיים השלטון – כך שגם גורם זה אינו חד משמעי לגבי הסבר היווצרותו של העולם השלישי.

 

מסקנה

אין זה סביר להניח שניתן להצביע על גורם בודד כלשהו, כסיבה לעוני בעולם השלישי, כשם שיש מדינות רבות – כך יש גם ניגודים רבים וסיבות רבות לעוני. בעשורים האחרונים נעשו מאמצים גדלים והולכים על-ידי המדינות המפותחות להקל על העוני של עמי העולם השלישי ולהבטיח את פיתוחו.


 



[1] דולר לנפש לשנה