פרק 1:

השיטה המדעית מבוא

 

ראשי פרקים:

השיטה המדעית ומאפייניה

השיטה המדעית ומדעי החברה

מחקר כמותי לעומת מחקר איכותני

מטרות הקורס

 

השיטה המדעית ומאפייניה

הקדמה

מתוך  (האוניברסיטה הפתוחה, 1, 1986)

נתבונן בהתנהגות אנושית טיפוסית:

·                      פעוט פותח ארונות במטבח

·                      מדענית הממתינה לתוצאות ניסוי במעבדה

·                      תלמיד הקורא באנציקלופדיה

·                      ילדה שואלת את אביה שאלה

מה המשותף להם?

הם כולם סקרנים. יש להם שאלות והם מחפשים תשובה.

גם לנו הרבה שאלות שאנחנו מחפשים להן תשובה.

דוגמאות: מהי הוראה יעילה, מהי השפעת הגירושין על התקשרות של תינוקות, כיצד נסייע לילד בתהליך קליטה בגן, כיצד להתמודד עם פחדים

נשאלת השאלה- מהן הדרכים בהן אנו משתמשים על מנת למצוא תשובה לשאלות שלנו?

האם יש רק דרך אחת למצוא תשובה? מהי הדרך המתאימה? באיזו דרך נבחר?

 

לפני שנגדיר את הנושא נתבונן בשאלה- מהן דרכים אפשריות למציאת תשובה?

נבחר שאלה:

האם זה בריא לאכול גבינה צהובה?

מה גורם לתאונות דרכים?

האם הכנת שיעורי בית מקדמת הצלחה בלימודים?

אחת מן הדרכים לרכישת הידע, היא שיטת הסמכות: השואל מחפש תשובה אצל מי שנחשבים כמקורות הידע: ספר, הורה, מורה, רופא וכד'. במקרה זה- נשאל את הרופא או התזונאית, את המומחה לבטיחות בדרכים או את המורה. אבל חשוב גם לתת את הדעת לשאלה- מאיפה הם יודעים?

שיטה אחרת לרכישת ידע, היא השיטה האינטואיטיבית- הגיונית: בני אדם נוטים לדבוק ב"אמיתות" שנראות להן מתקבלות על הדעת, הגיוניות. האם יש בעיה אם זה? מה הבעיה?- האם המציאות היא תמיד הגיונית? האם יש רק היגיון אחד?

ההיגיון מכתיב תשובות שונות. שימו לב: אם מדובר באינטואיציה, ההיגיון של האחד, יכול להיות 'לא הגיוני' בעיני האחר; אמת אחת יכולה לסתור אמת אחרת. כלומר, טיעון "הגיוני" הוא עניין מאוד אישי, שלא משקף בהכרח את העובדות במציאות.

למשל- לשאלה: מהם הגורמים לתאונות דרכים במדינת ישראל, יתכנו תשובות רבות שחלקן אולי אף לא מתיישבות האחת עם השנייה.

שאלה נוספת שעולה חדשות לבקרים: מה גורם לכך שישראל נמצאת במקום נמוך בהשוואה למדינות מערביות מבחינת הישגי התלמידים?

כיצד נדע מה נכון? כיצד נבדוק זאת?

הגישה המדעית היא שיטת חקירה שאמורה להביא אותנו ל 'אמת', לתשובה הנכונה. תוצאתה של הגישה המדעית- רכישת ידע: זוהי דרך בה נבנה ידע מדעי.

 

כאן בקורס הזה נלמד על הדרך המדעית- שהיא עצמה מאד מגוונת, וכן נבין מה משמעו של 'ידע מדעי'.

כפי שאתם יודעים- גם המחקר הכמותי וגם המחקר האיכותני ידועים כשיטות חקירה מדעית- אך אלו שתי שיטות השונות האחת מהשנייה מאד.

אם כן נאמר: הדרך המדעית היא אחת מהדרכים המאפשרות לקבל תשובה על שאלות שמסקרנות אותנו.

כאן נלמד מהי הדרך המדעית ומהם מאפייניה.

 

מהי מטרת המדע? איזה מן תשובה אנו מחפשים לשאלות שלנו?

מטרת המדע לגבש חוקים כלליים.

אנחנו מחפשים תשובה שתסביר את התופעה אותה אנו חוקרים (הוראה, למידה, נהיגה, הצלחה בלימודים, בריאות...), לגביה אנחנו שואלים. פחות מעניין אותנו מדוע פרט מסוים אינו מצליח בלימודים, אנו מעוניינים לדעת: מה גורם להצלחה בלימודים. אנו מתייחסים ל 'הצלחה בלימודים' כאל תופעה שיש לה חוקיות. החוק הכללי מאפשר להסביר תופעה, לנבא את העתיד ובכך לשלוט עליה.

ההנחה היא שישנה חוקיות בהתנהגות האנושית- חוקיות בהתנהגות השוק: חוקי היצע וביקוש; חוקיות בהתנהגות הביולוגית של האדם/ ההתנהגות הפסיכולוגית/ החברתית/ הלימודית......

 

חוק כללי

במחקר מדעי אנחנו שואלים שאלות ומניחים הנחות אותן עלינו לבדוק בגישה מדעית.

למשל נתייחס לשאלה בדבר הקשר בין תוקפנות הילדים בגן, לבין אכילת ארוחת בוקר מוקדמת: נניח שגננת בגן ילדים שמה לב שחלק מהילדים תוקפניים מחבריהם. בנוסף היא הבחינה שהתוקפנות מתבטאת בעיקר בשעות הבוקר, עד לארוחת עשר, ושאותם ילדים "תוקפניים", מזדרזים במיוחד לשבת אל שולחן האוכל, ו"עטים" על הארוחה... היא קראה בספרות המקצועית בעניין, ושאלה גננות אחרות על דעתן וניסיונן בנושא. בעקבות כך החליטה לנסח השערה, המבטאת חוק כללי.

מהו חוק כללי?

חוק כללי (מכונה גם לעיתים הסבר מדעי) הוא חוק שמבטא יחס בין משתנים במגוון רחב של מצבים, סוגי אנשים או מקומות. אילו ההנחה שהעלתה הגננת הייתה תקפה רק לגבי ילד מסוים, בנסיבות מאוד מסוימות, הרי שהחוק לא היה כללי, ויתכן שלא היה מעניין אותנו כיוון שהיה מתאר מקרה פרטי ביותר. מקרה כזה מעניין את הילד המסוים ואת הוריו, אך אין בו אמירה מדעית שמאפשרת לנו לפתח כלים להתמודד עם "תופעה" ולא רק עם "מקרה". היכולת לנסח חוקים כלליים, ולבצע הכללות, פוגמת אמנם ביכולת להתבונן על כל פרט לעומקו, אבל מקדמת את האפשרות להתמודד עם מקרים נוספים של אותה תופעה. החוק הכללי מאפשר ניבוי הסתברותי (לגבי רוב המקרים...) ולא ודאי (למקרה בודד)!

ידיעתם של חוקים אלו מסייעת לאדם להסתגל טוב יותר: חוקים כלליים מאפשרים לנו לעשות בחירות נבונות ובכך לשלוט בעתידנו.

אם נדע את הקשר בין אכילת גבינה צהובה ובין הבריאות, נדע כיצד להתייחס לאכילת גבינה צהובה, עד כמה לאכול ממנה או לא לאכול ממנה;

אם נמצא ששיעורי בית אינם מקדמים הצלחה בלימודים, הרי שלא נטרח להביא את הילדים לתרגל שיעורי בית;

'תאונות דרכים' היא תופעה! אם נבין אותה יתכן ונדע טוב יותר להימנע ממנה.

 

מאפייני הדרך המדעית

האמונה שחוקים כלליים מאפשרים בחירה נכונה ושקולה שבאמצעותה אדם יכול לשלוט על עתידו וחייו נשענת על ההנחה שהטבע הוא מסודר, יש בו חוקיות שניתן לנסח אותה. המאפיין הראשון של הדרך המדעית הוא ההנחה שהטבע והעולם מתנהגים באופן קבוע, שתופעות ניתנות להסביר ואין מקריות בטבע. הנחה זו נקראת: דטרמיניזם.

על מנת לגבש חוקים כלליים שיסבירו תופעה ויאפשרו ניבוי, על הדרך המדעית למלא כמה קריטריונים:

אמפיריזם: מכיוון שהחקירה נועדה לתת תשובות ביחס למציאות, עליה לעסוק במציאות עצמה- בנתונים ובעובדות. הנתונים העובדתיים הם הכלי העיקרי המשמש לבדיקת טיעונים. רק באמצעות נתונים מהמציאות נכריע מה תהיה תשובה נכונה לשאלה ששאלנו מבין כמה תשובות אפשריות.

טענה שלא ניתן להעמידה במבחן הניסיון, אינה יכולה להיות בסיס להסבר מדעי ואינה חלק מהידע המדעי.

האם אלוהים קיים- זו שאלה שלא יכולה להיות לה תשובה מדעית.

מה טיבו של אלוהים- שאלה שאין לה תשובה מדעית.

כך גם האמירות הבאות: 'העיקר הבריאות'; 'הדור הצעיר מאבד מערכיו'; 'החיים הם ביד הגורל, 'סופו של גנב לתליה'...

אובייקטיביות: החשיבה המדעית אמורה להיות משוחררת משיפוטים ערכיים ומהעדפות סובייקטיביות של החוקר. תהליך המחקר ומסקנותיו לא אמורים להיות תלויים בזהותו האישית של המדען. כמו כן התוצאות אינן אמורות להיות תלויות בנסיבות מסוימות, הן תתקבלנה גם אם החוקר, האוכלוסייה, המועד או המקום של המחקר יהיו שונים.

חזרה: כדי שתוצאותיו של ניסוי או מחקר מדעי יהיו קבילות (אובייקטיביות) צריך שניתן יהיה להכלילם ולחזור עליהן בנסיבות שונות (עם אוכלוסיה אחרת, במועד אחר, במקום אחר...).

יכולת הפרכה: איך מאמתים היגד מדעי? מבחן אמיתי של תיאוריה או הנחה, מניח את היכולת לסתור אותה. תיאוריה שאינה ניתנת להפרכה על ידי שום אירוע שניתן להעלותו על הדעת איננה מדעית.

מתי אנחנו אומרים: לך תוכיח שאין לך אחות?

האם אפשר להוכיח שיש/ אין אלוהים.

 

השיטה המדעית ומדעי החברה

האם חינוך או פסיכולוגיה/ סוציולוגיה יכולים להיחשב למדעים?

במסגרת המאפיינים של המדע- מהי הבעייתיות של מדעים אלו?

נבחן את מדעי החברה לאור הקריטריונים למחקר מדעי:

אמפיריזם: הקושי בהגדרת מושגים במדעי החברה

רוב המושגים במדעי החברה המתארים ומסבירים התנהגות בני אדם הם מושגים רב משמעיים. על מנת לבדוק טענות או מוסכמות חברתיות יש צורך לעבור תהליך בו המושגים בהם משתמשים ניתנים לבדיקה אמפירית.

נשווה בין שני ההיגדים הבאים:

'נהיגה תחת השפעת האלכוהול היא מסוכנת';

 'מהירות תגובה מושפעת מרמת אלכוהול בדם' 

מה ההבדל ביניהם?

ההיגד הראשון הוא היגד כללי שניתן לכנותו- מוסכמה חברתית מקובלת. ההיגד השני הוא היגד מדעי. מה ההבדל? המושגים המרכיבים את ההיגד הראשון אינם ברורים ואינם חד משמעיים, בעוד המושגים המרכיבים את ההיגד השני ברורים וחד משמעיים.

 

נתבונן בהיגדים הבאים:

אנשים בעלי אופי 'הופכי' נמשכים האחד לשני

ילדים קטנים- צרות קטנות, ילדים גדולים- צרות גדולות

סטודנטים מבוגרים רציניים יותר

סטודנטים לומדים בשביל להצליח בבחינות ולא בשביל לרכוש דעת

לדור הצעיר של היום אין ערכים

שתיית קפה מזיקה לבריאות

אלו הם היגדים שאינם מדעיים. על מנת לבדוק באופן מדעי את הטענה שסטודנטים מבוגרים רציניים יותר, יש להגדיר באופן ברור וחד משמעי מהם 'סטודנטים מבוגרים' וכן מהי 'רצינות'.

חוקרים שונים יגדירו באופן שונה מושגים בהם משתמשים במדעי החברה ומן הסתם נקבל תוצאות שונות בבואנו לחקור היגדים אלו ולבדוק אותם מול המציאות.

אמפיריזם: הקושי בבידוד משתנים במדעי החברה

תופעות חברתיות הן תופעות מורכבות. עם כל הרצון הטוב לחקור אותן ולהגיע לניסוח חוקים כלליים המסבירים אותן, יש קושי רב בבדיקתן. למשל- נניח שאנו רוצים לבדוק שיטה אחת ללימוד חשבון/ קריאה לעומת שיטה אחרת. גם לאחר שנגדיר מהו הקריטריון שיקבע עבורנו את טיבה של השיטה, האם ניתן לבודד את 'השיטה' מהתלמידים הלומדים אותה, מהמורה המלמדת אותה, מהזמן בו נערך השיעור? הקושי בבידוד משתנים מביא לקושי בהסקת מסקנות ובפירוש הממצאים.

אובייקטיביות: הקושי לשמור על אובייקטיביות במדעי החברה

כאשר אנו עורכים סקר, או תצפית, או אף ניסוי- האם ניתן להגיע לתוצאות אובייקטיביות לחלוטין המשוחררות מהחוקר עצמו או ממי שמממן אותו? האם התצפיתן יכול להיות אובייקטיבי? האם שאלות הסקר משוחררות ממסרים המשפיעים על התשובה של המרואיין? ישנן שיטות מחקר- כלים לאיסוף נתונים- בהם המקום לפרשנות החוקר היא גבוהה יותר.

עד כמה אתם סומכים על מידע מחקרי לגבי בטיחותם של הטלפונים הסולולריים שנשען על מחקרים שמומנו על ידי חברות הסולולר?

עד כמה אתם סומכים על מידע מחקרי המפריך את הקשר בין צפייה בטלוויזיה ובין התנהגות אלימה שמומן על ידי חברות הטלוויזיה?

עם השתכללות הכלים, מוגברת האובייקטיביות אך לעתים על חשבון האוטנטיות.

ריאיון או תצפית- ככל שהם יהיו מובנים יותר על מנת לשמור על אחידות (ועל יכולת חזרה) כך הם יתרחקו מהמציאות המורכבת ו 'יפסידו' אפשרויות לגילוי 'האמת'.

יכולת חזרה: הקושי במדעי החברה

האם ניתן לחזור על ניסוי מדעי, האם אנו מקבלים תוצאות דומות עם אוכלוסיות אחרות, בזמנים אחרים, עם חוקרים אחרים?

יכולת הפרכה: הקושי במדעי החברה

ישנן תיאוריות פסיכולוגיות, סוציולוגיות, חינוכיות שאין אפשרות (קשה מאד) להעמידן במבחן המציאות ולהראות שאינן נכונות ומכאן אפשר לומר שאי אפשר (קשה) להראות שהן נכונות.

התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, התיאוריה של אריקסון על התפתחות האישיות

התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית בהוראה, הגישה ההומניסטית בחינוך

האם מדובר על פילוסופיה, אמונה, אמנות או מדע?

במדעי החברה- אנו לא מפריכים תיאוריה או השערה וגם לא מוכיחים השערה. תוצאות המחקר מצביעות על מידת האפשרות לדחות השערה או לאושש אותה. הבדיקה הסטטיסטית מיועדת לאפשר לחוקר לקבוע אם הופיעו מספיק מקרים התומכים בהשערתו כדי שאפשר יהיה להסיק שהוא הצליח לאוששה, או, אם הופיעו מספיק מקרים הפוכים להשערתו כדי שאפשר להסיק שהיא הופרכה.

בעייתיות זו ובעקבותיה שאלות אלו דרבנו את אנשי מדעי החברה לשכלל את שיטות החקירה המדעית ולהתאימה לדיסציפלינה הנחקרת כך שנוכל בכל זאת להגיע להיגדים מדעיים ולנסח חוקיות גם במדעי החברה.

 

מחקר כמותי לעומת מחקר איכותני

הקטע הבא מבוסס על ספרה של מרים וליצקר

גישות המחקר האיכותני והכמותי נבדלות זו מזו במטרות, במערך המחקר, בסוגי הנתונים הנאספים, בדרכי האיסוף, בניתוח ובהסקת המסקנות. לאחרונה, ישנה מגמה לשלב בין הגישות השונות, כדי לקבל תמונה מחקרית מקיפה ומעמיקה יותר לגבי התופעה הנחקרת.

המחקר הכמותי מתאר באופן כמותי את המציאות הנחקרת: הנתונים הנאספים ניתנים לכימות ולמדידה. התיאור הכמותי מאפשר להסיק מסקנות וליצור חוקים כלליים. חוקים אלה, המתבססים על התוצאות, הם המוקד של המחקר הכמותי. שאלות המחקר מתמקדות בתיאור קשר בין משתנים, כגון: "באיזו מידה...?", "מה הקשר בין...?"

המחקר הכמותי יוצא מתיאוריה ברורה ומובנית, ומערך המחקר נקבע מראש, כולל הכלים והמדדים בהם ייעשה שימוש. בהתבסס על התיאוריה ומחקרים קודמים בתחום, השערות המחקר נגזרות בדרך דדוקטיבית, מספר המשתנים הוא קטן יחסית, והמדגם הוא גדול, אקראי ומייצג ככל שניתן.

היחידה הנחקרת מהווה חלק קטן מתוך השלם (כגון: הישגים, מוטיבציה).

כמחקר המתבסס על הגישה המדעית (שמקורה במדעי הטבע), הרי שהמחקר הכמותי שואף לבודד משתנים, וליצור מעין "סביבה מעבדתית". באופן דומה, החוקר מבצע "ניטול" - שואף לבודד את עצמו ולהימנע ממעורבות ישירה במחקר, כדי להשפיע כמה שפחות – זוהי גישה אובייקטיבית במהותה. כלי המחקר הם מובנים: שאלונים, מבחנים, תצפיות וראיונות מובנים. בדרך כלל המחקר הכמותי מטפל במדגם גדול, ויקשה לנתח תוצאות רבות של כלים פתוחים. ניתוח הנתונים מתקבל באמצעות סטטיסטיקה הסתברותית, וממנה נגזרות המסקנות והחוקים הכלליים.

אתר הגיל הרך: דוגמאות לעבודות מחקר מדעי כמותי http://www.gilrach.co.il/category.asp?id=26

 

המחקר האיכותי: קטן, בלתי מייצג, תיאורי מאוד, לא מובנה ופתוח, אינו מכוון למטרה של 'חוק כללי'. לפי הגישה האיכותית, אין צורך לבדוק מקרים רבים, אלא ללמוד לעומק מקרה אחד בודד. ההנחה היא שעל ידי ההבנה לעומק של המקרה הבודד ניתן להבין טוב יותר את התופעה. הביקורת על המחקר האיכותי מפקפקת במדעיותו: קשה לאמת או להפריך מסקנות היוצאות ממנו. בשל אופיו הלא מובנה קשה לשחזרו. החוקר ממלא בו תפקיד פעיל, ואינו משמש רק פרשן אובייקטיבי של הנתונים. מסיבות אלו כיום לרוב לא מבססים תיאוריה אך ורק על מחקר איכותי. רק לעתים רחוקות עושים בו שימוש לבחון תיאוריות ובדרך כלל מטרת המחקר האיכותי היא לסייע בהסקת תובנות חדשות.

מטרות מחקר איכותני

  • לתפוס את האדם השלם: המחקר הכמותי מתמקד במרכיב מסוים באדם או בהוויה האנושית. הניתן למדידה. אף המחקר האיכותי יכול להצטמצם לנושא מוגדר, אך ניתן להשתמש בו גם כדי לתאר את האדם כמכלול, באופן הוליסטי.

·                     קידום תיאוריות: מחקר עומק של מקרה, שנובע מחקירת מקרה בודד (case studies), מסייע לפיתוח רעיונות תיאורטיים. כאשר מצטבר ידע על מקרה מסוים, ניתן להבין כיצד היבטים שונים שלו שזורים זה בזה. על אף ההתמקדות במקרה בודד, החוקרים האיכותניים משתדלים למצוא בו גם את המשותף עם מקרים אחרים. דבר זה מאפשר פיתוח תובנות תיאורטיות חדשות.

·                     המחקר האיכותני בחינוך מחפש אחר השאלות המדגישות כיצד החוויה החברתית, הלימודית והאישית נבנית ומקבלת משמעות. כדוגמה, כיצד סגנון ההוראה בכתה מסוימת מסייע ללמידה, מדוע תלמידים מסוימים מצליחים בשיעור מסוים ונכשלים באחר, מה גורם להפרעות בשיעורים מסוימים וכו', מהם הגורמים לאלימות בקרב קבוצות מסוימות, תלמידים מסוימים, מצבים שונים בבית-הספר/בגן, מדוע תלמידים מסוימים מצליחים אצל מורה אחד ונכשלים אצל האחר, מהן הדרכים לקרב הורים לבית-הספר ועוד. (מירה קרניאלי ותמי ליבנה)

תהליך המחקר האיכותני

מחקר איכותי פחות מובנה ממחקרים אחרים. החוקר מגלה פתיחות לגבי נושא המחקר והמסקנות שהוא מצפה להגיע אליהן. המושגים והקטגוריות מוגדרים במהלך המחקר האיכותני. בתחילת המחקר שרוי החוקר בערפל. רק עם התקדמותו מתבהרים מושגים וקטגוריות הדרושים לניתוח הנושא.

כלי המחקר האיכותי הם ראיונות עומק, שבהם משוחח החוקר עם נבדקיו שיחה חופשית למדי, שאינה תחומה בקפדנות על ידי שאלות מנחות; תצפית חופשית; תיאור טיפול פסיכולוגי, תיעוד תהליך ועוד.

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2

 

מטרות הקורס

בקורס זה:

  • נכיר את התהליך המדעי, נבין את הבעייתיות שלו, את יתרונותיהם וחסרונותיהם של שיטות המחקר השונות,
  • נלמד לשאול שאלות המסייעות להעריך מידע תקשורתי ומידע מקצועי (רופא, מורה המדווחת תוצאות אבחון של הילד, סוכן מכירות....),
  • נלמד לדבר באופן זהיר ואחראי יותר (לדייק בניסוח), במיוחד כאנשי מקצוע,
  • נדע לקרוא ספרות מדעית ולפרש את החוקים הכלליים ונבין שאינם מוחלטים ובודאי שאינם מעידים על התנהגות של מקרה אחד מסוים.
  • נדע לתכנן עבודת מחקר על מנת לענות על שאלה מדעית.