פרק 3:

סוגי מחקרים (מתוך האוניברסיטה הפתוחה- שיטות מחקר במדעי החברה, יחידה , 1986,2)

 

סלטיץ מסווג את המחקרים לפי סוג ההשערות שהם חוקרים:

  • מחקר גישוש
  • מחקר תיאורי
  • מחקר הבוחן השערות על קשר סיבתי

סוג המחקר נקבע על פי מטרות המחקר והשאלות הנשאלות בו. בהתאם לסוג המחקר ייקבע תהליך המחקר, כלי המדידה ומערך המחקר. כל סוג מחקר מאפשר הסקת מסקנות מסוימת.

 

מחקר גישוש

זהו מחקר שמטרתו להכיר תופעה באופן כללי כדי לנסח בעיות או השערות למחקרים נוספים, שייערכו בשלב שני. שיטת החקירה גמישה ומאפשרת להתבונן בו זמנית במספר רב של משתנים וגורמים. מחקר זה אינו בוחן השערות אלא מסייע לאתרן.

למשל: בחינתה של תכנית הוראה מסוימת תוך ליווי ואיסוף נתונים צמוד שלה, על מנת לברר מהם המשתנים הפועלים בשטח, אלו דפוסי התנהגות בולטים, האם יש קשר בין דפוסי ההתנהגות ובין המשתנים הפועלים בשטח.......

מחקר הגישוש נעזר בדרך כלל בשיטות מחקר איכותניות. בהתאם לכך גם המסקנות אינן בצורת חוק כללי שמטרתו הסבר תופעה וניבויה.

 

מחקר תיאורי

זהו מחקר שמטרתו לתאר בדייקנות מרבית תכונות של יחיד, קבוצה, מצב, או להגדיר שכיחות של תופעה וכן לקבוע עוצמת קשר בין משתנים.

התפלגות הגילים בחברה;

מספר שנות חינוך בממוצע בקהילה מסוימת;

שימוש בסקר על מנת לאמוד את התפלגות עמדותיהם של אנשים ביחס לשאלה זו או אחרת;

המטרה היא תיאור מהימן (שניתן לסמוך עליו) של התופעות.

לכאן גם שייכים מחקרים המנסים לגלות קשרים בין תופעות:

האם יש קשר בין רמת הקריאה של ילדים ובין השכלת ההורים?

האם יש קשר בין משקל ובין אורך חיים?

האם קיים קשר בין התנהגות אלימה ובין צפייה בתכניות טלוויזיה רוויי אלימות?

האם יש קשר בין הכנת שיעורי בית והצלחה בלימודים?

מחקרים הבודקים השערות אלו באים לקבוע האם קיים קשר בין שני משתנים ומהו עוצמתו של הקשר. ההשערות אינן מניחות קשר סיבתי בין המשתנים; לא נשאלת השאלה האם משתנה אחד גורם למשתנה השני או משפיע עליו. רוב המחקרים במדעי החברה הם מהסוג הזה (בודקים קשר בין משתנים). קשר בין משתנים נקבע באמצעות ניתוח סטטיסטי של הנתונים. בהקשר לכך לרוב מדובר על 'מתאם' בין שני משתנים.

[בנספח ראו הסבר על מתאם]

מחקרים הבודקים קשר סיבתי שייכים לקטגוריה הבאה:

 

מחקרים ניסויים

מחקרים הבאים לבסס יחסים פונקציונאליים (סיבתיים) בין משתנים.

תסכול גורם לתוקפנות

רמת ההשכלה משפיעה על רמת ההכנסה

הקשר בין אוירה בכיתה ובין הצלחה בלימודים

הקשר בין מספר האנשים הנוכחים במצב חרום ובין גילויי סיוע

על מנת לבסס קשר סיבתי בין משתנים על החוקר להראות:

  • קשר (מתאם) בין המשתנים;
  • קדימות בזמן של המשתנה הבלתי תלוי (המסביר);
  • אין הסברים חלופיים- אין סבירות לכך שיש משתנה נוסף המסביר את המשתנה התלוי.

למשל- בהקשר להשערה שתסכול גורם לתוקפנות:

  • יש להראות קשר בין תסכול לתוקפנות- ככל שגובר התסכול כך גוברות גילויי תוקפנות.
  • יש להראות שהתסכול היה מצב הקודם לגילויי התוקפנות;
  • יש להראות שאין הסבר אחר לתוקפנות חוץ מאשר התסכול.

דוגמה: בכדי לעמוד בתנאים אלו תוכנן ניסוי-

נערך ניסוי בשתי כיתות. שתיהן נחשפו למשתנה 'תסכול' בערכים שונים: הכיתה האחת חוותה תסכול שהחוקר יזם (משתנה בלתי תלוי 'מופעל'), הכיתה השנייה לא חוותה תסכול. לאחר מכן נבדקה רמת המשתנה התלוי (תוקפנות) על ידי איסוף נתונים על התנהגות התלמידים בהפסקה (על פי ההגדרה אופרטיבית של המשתנה 'תוקפנות').

בדרך זו דאגו עורכי המחקר שהמשתנה הבלתי תלוי- תסכול- יקדים את המשתנה התלוי (תוקפנות). אם יתברר שהיה הבדל בין ערכי התוקפנות בין שתי הכיתות נוכל לומר שההבדל נבע מהפעלת תסכול בכיתה האחת (בתנאי שבכיתה זו אכן נרשמו יותר גילויי תוקפנות). מסקנה זו תהיה נכונה בתנאי שהופרכו הסברים חילופיים- כמו ההסבר ששתי הכיתות היו שונות האחת מהשנייה מלכתחילה ברמות התוקפנות שלהן.

זוהי דוגמה למערך מחקר שבו מפעילים משתנה אחד ובודקים את השפעתו על משתנה שני. זוהי הגדרה של ניסוי. המחקר של דארלי ולאטאנה הוא מחקר ניסויי.

השפעת סמכות על ציות

השפעת תזונה (מרכיב ספציפי בתזונה) על בריאות (משתנה ספציפי של בריאות)

 

מתאם וסיבתיות

'בינואר 1983, בשיא עונת האפרסמונים, הבחין רופא פנימי באחד מבתי החולים בארץ תופעה מיוחדת: חלה עלייה ניכרת במספרם של החולים שאושפזו בבית החולים כתוצאה מחסימת מעיים קשה, ואשר הצהירו כי הם חסידי אפרסמונים. הרופא שיער שאכילת אפרסמונים עלולה לגרום לחסימת מעיים קשה.'

הרופא מצא מתאם מובהק (מעיד על קשר) בין אכילת אפרסמונים וחסימת מעיים, מתאם שלא נמצא בין אכילת אפרסמונים ומחלות אחרות. כמו כן החולים העידו על כך שלפני שלקו בחסימת מעיים אכלו אפרסמונים. על מנת לבסס קשר סיבתי בין אכילת אפרסמונים ובין חסימת מעיים נותר לבדוק שאין הסברים חלופיים לחסימת מעיים.

הקשר בין שני המשתנים יכול להיגרם גם על ידי משתנה שלישי: יתכן שרק אצל אנשים עם נתונים גופניים מסוימים תתרחש חסימת מעיים לאחר אכילת אפרסמונים.

אכן נמצא ש: הקשר הסיבתי בין שני המשתנים קיים רק אצל אנשים שעברו בעבר ניתוחי קיבה. נוסף על כך נמצא שמי שלקה בחסימת מעיים אכל כמות גדולה מאד של אפרסמונים. במחקרים נוספים נתגלה שהאפרסמון מכיל כמות גבוהה של סיבים תזונתיים העלולים להתלכד וליצור גוש קשה הגורם לחסימת מעיים. לכן הקביעה המדויקת יותר תתייחס לקשר בין חסימת מעיים לבין סיבים תזונתיים.

אם כן, למדנו שישנם משתנים 'מתווכים', בין המשתנה התלוי למשתנה הבלתי תלוי.

נחזור ונאמר: מתאם סטטיסטי אינו מראה על יחס סיבתי, על מנת לקבוע יחס סיבתי יש לבסס: קדימות בזמן של המשתנה הבלתי תלוי וכן הפרכת הסברים חלופיים.

 

מערך מחקר מתאמי מול מערך מחקר ניסויי

מערך מחקר: כולל בתוכו את התנאים לאיסוף נתונים ולניתוחם, במטרה לקבל מידע רלוונטי להשערה בדרך החסכונית ביותר (סלטיץ, האוניברסיטה הפתוחה)

נתבונן בשני מחקרים:

א. במטרה לבדוק השפעת קצב הקריאה על איכות זכירה, הקריא חוקר סדרה של 50 מלים באזני שתי קבוצות נבדקים שנבחרו באופן מקרי: לקבוצה אחת הקריא את הסדרה בקצב של 5 מלים לדקה ולקבוצה השנייה הקריא את הסדרה בקצב של 10 מלים לדקה. בתום ההקראה התבקשו הנבדקים לרשום את כל המלים שהם יכולים לזכור מהסדרה. החוקר בדק האם יש הבדל בין שתי הקבוצות.

ב. חוקר משער שיש קשר בין רמת שביעות רצון של עובד ממקום עבודתו ובין איכות העבודה שלו. על מנת לבדוק את ההשערה החוקר מפיץ בין העובדים שאלון 'שביעות רצון' וכן מקבל מן ההנהלה הערכות לגבי כל עובד. מנתונים אלו הוא מחשב את המתאם בין שני המשתנים.

  • מהו המשתנה התלוי והבלתי תלוי בשתי הדוגמאות?
  • מה ההבדל בין המשתנה הבלתי תלוי בדוגמה א' לבין זה שבדוגמה השנייה?

בדוגמה הראשונה החוקר עצמו עשה מניפולציה של המשתנה הבלתי תלוי, הוא החליט באיזה קצב הנבדק ישמע את סדרת המלים. נבדק יכול היה למצוא עצמו באחת משתי הקבוצות. המשתנה הבלתי תלוי הופעל על ידי החוקר. זהו משתנה בלתי תלוי מופעל.

בדוגמה השנייה מידת שביעות הרצון של העובד היא נתונה והחוקר אינו עושה בה מניפולציה. משתנה בלתי תלוי כזה הוא משתנה ייחוס. משתני אישיות, אינטליגנציה, מין, השכלה, מקום מגורים... הם משתני ייחוס- נבדקים מגיעים למחקר כאשר ערכי המשתנים הללו נתונים.

מערך המחקר המתואר בדוגמה א' נקרא מערך מחקר ניסויי: החוקר מפעיל משתנה בלתי תלוי ובכך משנה את תנאי הניסוי וצופה בתוצאות הניסוי. מהותו של המחקר הניסויי הוא שהחוקר יוצר הבדלים בין הנחקרים בערכי המשתנה הבלתי תלוי.

מערך המחקר המתואר בדוגמה ב' נקרא מערך מחקר מתאמי: החוקר מתבונן במתאמים (בקשרים) כפי שהם קיימים במציאות. ההבדלים נתונים הן במשתנה התלוי והן במשתנה הבלתי תלוי.

[עוד על מחקר מתאמי וניסויי- בנספח]

 

לפניכם רשימה של היגדים. רשמו עבורם:  

  • מהו המשתנה התלוי (המוסבר) ומהו המשתנה הבלתי תלוי (המסביר)?
  • האם לדעתכם המשתנה הבלתי תלוי הוא מסוג מופעל או ייחוס
  • האם הקשר הוא סיבתי?
    1. ילדים הגדלים בבית שיש בו ספרים רבים, מרבים בקריאה לעומת ילדים אחרים.
    2. תלמידים בעלי ממוצע ציונים גבוה בבחינות הבגרות, נוטים להצליח יותר באוניברסיטה.
    3. אכילת אפרסמונים מעלה את הסיכוי לסבול מחסימות מעיים.
    4. למידה בקבוצות משפרת את הישגי התלמידים החלשים בכיתה.
    5. ילדים במשפחות מרובות ילדים הם יצירתיים יותר.

 

במחקר הניסויי מעדיף החוקר שלא יהיו הבדלים בין הקבוצות הנחקרות אלא ההבדל אותו החוקר עצמו יוצר. אם יהיו הבדלים גבוהים בין הנחקרים יהיה קשה להפריך הסברים חלופיים.

במחקר המתאמי החוקר בודק קשר בין משתנים (כמו גם במחקר הניסויי) אך כאן הקשר יתגלה רק אם יהיו הבדלים בין הנבדקים בערכי שני המשתנים.

 

לסיכום:

מערך המחקר הניסויי ומערך המחקר המיתאמי דומים בכך ששניהם מתמקדים בקשר בין שני משתנים ויותר. הם נבדלים בשתי תכונות: מידת השליטה שהם מאפשרים בערכי המשתנה הבלתי תלוי, ומידת העניין שיש לחוקרים בהבדלים בינאישיים.

הבדל נוסף ביניהם- סוג המסקנות שניתן להסיק מהם: המערך המיתאמי מאפשר להסיק על קיומו או אי קיומו של קשר בין שני משתנים (מה שמאפשר ניבוי). רק המערך הניסויי מאפשר להסיק על קיומו של קשר סיבתי בין המשתנים; זאת על ידי שליטה על סדר הופעת המשתנים. מערך זה גם מאפשר הפרכת הסברים חלופיים, על כך נלמד בפרק על מערכי מחקר ניסויים.

 

למרות היתרונות הברורים של מערך המחקר הניסויי, לא תמיד ניתן לבצע ניסוי על מנת לענות על שאלה במדעי החברה. לא כל משתנה ניתן למניפולציה: רמת הכנסה, רמת אינטליגנציה, מין, תנאי צמיחה בילדות.....

חשוב גם להדגיש שניסוי מבוקר (המאפשר מסקנות מדויקות יותר) הנערך במעבדה ובו לחוקר שליטה מלאה על המשתנים, לעתים אינו דומה למתרחש במציאות. המחקר המיתאמי מתקרב יותר לתנאי המציאות. במדעי החברה ישנה העדפה לעתים לבדוק השערות בסביבה הטבעית בה ההתנהגות מתרחשת- זאת על חשבון בקרת משתנים. זוהי גם מטרת המחקר האיכותני.

 


נספח

 

מתאם (מתוך הילגרד- 'מבוא לפסיכולוגיה')

מתאם הוא מושג סטטיסטי המבטא קשר בין שני משתנים או יותר.

לדוגמה: לגבי השאלה: האם יש  קשר בין ציוני בגרות לבין הצלחה באוניברסיטה, החוקר יאסוף נתונים על אוכלוסייה גדולה של תלמידים ויחשב את המתאם בין ציוני הבגרות שלהם לבין ציוניהם באוניברסיטה. אם יימצא שככל שציון הבגרות גבוה יותר כך גם גבוה הציון בסיום האוניברסיטה, הרי שנמצא מתאם חיובי בין שני הציונים.

לגבי השאלה: האם יש קשר בין רמה סוציו- אקונומית ובין מספר ילדים במשפחה, הנתונים ייראו שככל שהרמה הסוציו- אקונומית גבוהה יותר, כך קטן מספר הילדים במשפחה. כאן נמצא מתאם שלילי בין שני המשתנים.

גם מתאם חיובי וגם מתאם שלילי מראים שיש קשר בין המשתנים הנמדדים והם מאפשרים ניבוי. מתאם חיובי מדבר על קשר ישר בין שני המשתנים (ככל שערכי משתנה אחד עולים כך גם עולים ערכי המשתנה השני); מתאם שלילי מצביע על קשר הפוך בין המשתנים (ככל שערכי משתנה אחד עולים, ערכי המשתנה השני יורדים). המתאם מראה את כיוון הקשר בין המשתנים. גודל המתאם מציין את חוזק/ עוצמת הקשר. מתאם נע בין 0 ל 1 ול -1.

כאשר המתאם בין שני משתנים נמצא נמוך מאד- קרוב ל- 0, זה מצביע על כך שאין קשר בין ערכי משתנה אחד לבין ערכי משתנה שני.

לעתים הקשר הוא מורכב יותר: למשל- בבדיקת הקשר בין רמת לחץ (או חרדה) ובין רמת ביצוע, נמצא שעד לרמה מסוימת של לחץ- ככל שהלחץ גבוה יותר כך רמת הביצוע טובה יותר, מעל רמת מסוימת של לחץ נמצא שרמת הלחץ היא ביחס הפוך לביצוע- ככל שהלחץ עולה, רמת הביצוע יורדת.

 

מחקר שבדק את הקשר בין ילדים מוכים לבין אינטליגנציה מצא שקיים מתאם שלילי בין שני המשתנים- ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה התגלו כמוכים פחות מילדים בעלי אינטליגנציה נמוכה. מתאם מצביע על קשר בין המשתנים ולא על סיבתיות. המתאם אינו מצביע על השאלה האם הכאת ילדים גורמת לירידה באינטליגנציה, או שמא ילדים פחות אינטליגנטיים מרגיזים יותר את הוריהם ולכן הם מוכים יותר, או אולי לילדים פחות אינטליגנטיים הורים פחות אינטליגנטיים ואלו מכים יותר את ילדיהם. המתאם מלמד שיש קשר ביניהם. יתכן שא' גורם ל ב', או ש- ב' גורם ל א', וייתכן גם שמשתנה אחר גורם גם ל א' וגם ל ב'.

 

אינטליגנציה, תורשה וסביבה: מחקרים מתאמיים

אין ספק שכל יכולת אנושית היא תוצאה של אינטראקציה בין תורשה גנטית לבין השפעות הסביבה. בשום תחום אחר של פסיכולוגיה אין ויכוח כה ערני הנמשך שנים רבות כל כך כמו בתחום האינטליגנציה: האם רמת האינטליגנציה של אדם מושפעת בעיקר מתורשתו הגנטית או מהסביבה שבה הוא חי? האם בני האדם נולדו שווים? תשובות לשאלות אלו הן בעלות השלכות ארוכות טווח על אידיאולוגיה ומדיניות. איך מנסים לברר שאלות אלו?

משתנה תלוי- אינטליגנציה; משתנה בלתי תלוי- סביבה או תורשה

מאחר ואין באפשרותנו להפעיל את המשתנה הבלתי תלוי (מערך גנטי/ סביבת הגידול) ולעשות בו מניפולציה (אתיקה מקצועית), רוב עבודות המחקר הקשורות לשאלה זו הן מתאמיות (זיו: פסיכולוגיה בחינוך, 1981):

מחקרים מראים שעם העלייה בדרגת הקרבה המשפחתית אנו מקבלים עליה גם במתאם:

למשל: המתאם בין ציוני המשכל של אנשים חסרי קרבה משפחתית שגדלו בנפרד: 0.05; המתאם בין הורים מאמצים לילדים הוא: 0.20

מתאם בין הורים טבעיים לילד: 0.50

מתאם בין אחים: 0.48

מתאם בין תאומים אחוותיים: 0.55

מתאם בין תאומים זהים שגודלו בנפרד: 0.75

מתאם בין תאומים זהים שגודלו יחד: 0.90

מעניין לציין שבשל העניין הרב סביב שאלה זו נתגלתה בתחום זה ההונאה המפורסמת ביותר בשטח הפסיכולוגיה (הילגרד):

סיריל ברט, פסיכולוג מפורסם באנגליה השקיע את עיקר מאמציו המחקריים בנושאי התורשה והאינטליגנציה. הוא דיווח שעלה בידו למצוא 53 זוגות של תאומים זהים שגדלו בנפרד. בעזרת שתי עוזרות מחקר נערכו לתאומים אלה מבחני אינטליגנציה והמתאמים היו גבוהים ביותר, על אף השוני בסביבות שבהן גודלו. זוהי למעשה הדרך הקרובה ביותר ל 'הוכחת' סיבתיות שכן כאן המציאות עצמה יצרה הפעלה של המשתנה הבלתי תלוי (סביבת הגידול). ברט היה החוקר שהשתמש במדגמים הגדולים ביותר של השוואות אינטליגנציה בין קרובי משפחה מדרגות קירבה שונות. תוצאות המתאמים באינטליגנציה היו זהות למה שניתן היה לצפות מן התיאוריה הגנטית של התורשה (אישוש ההשערה שהתורשה היא מרכיב משמעותי בקביעת האינטליגנציה של האדם). ברט זכה להכרה בינלאומית. לאחר מותו (במהלך שנות ה- 70) התגלו זיופים רחבי היקף בעבודותיו, לרבות העובדה שעוזרות המחקר שלו לא היו ולא נבראו. חשוב לציין שלפני הגילוי, ברט השפיע על ההחלטה שנתקבלה באנגליה לערוך בגיל 11 מבחן אינטליגנציה לכל התלמידים ולפי תוצאות המבחן כוונו הילדים לשלושה מסלולי למידה שונים במערכת החינוך ורק אלו שקיבלו ציונים גבוהים הוכנסו למסלול שפתח בפניהם את שערי האוניברסיטה. השאר 'בלאו הכי אינם יכולים להתקדם הרבה'.

 

ניסוי

(זיו): מחקרים העוסקים באנשים מדרגות קרבה שונות תומכים ברובם בהשפעת התורשה על האינטליגנציה, בכל זאת יש מערכי מחקר שונים המדגישים דווקא את חשיבות גורמי הסביבה. חלקם עוסקים בילדים המתחנכים במוסדות:

סקילס, (1966) ערך ניסוי שבו בדק 25 ילדים עם פיגור שגדלו במוסד ליתומים עד גיל שנתיים. הוא רצה לבדוק האם שינוי סביבתי יכול להביא לשינוי ברמת האינטליגנציה.

קבוצה אחת של 13 ילדים הועברה למוסד למפגרים ולכל ילד ניתן 'תחליף אם'- נערה עם פיגור שהייתה אחראית לילד אחד. קבוצה שנייה של 12 ילדים שווה לראשונה מבחינת רמת הפיגור השכלי, הגיל ומצב הבריאות, הושאר בבית היתומים. כעבור שנתיים נבדקו כל הילדים במבחני משכל, והוברר שבקבוצה שגודלה בידי ה 'אימהות' עלתה מנת המשכל ב- 32 נקודות. בקבוצה השנייה ירדה מנת המשכל ב- 21 נקודות בממוצע.

מחקרים נוספים הראו שכאשר הטיפול במוסד הוא המוני ואיננו מאפשר קשר ומגע אינדיווידואליים בין המטפל/ת והילד, יורדת רמתם השכלית של הילדים.

מהו המשתנה התלוי במחקר זה? הבלתי תלוי? מהם ערכיהם? מה תהיה המסקנה?

 

דוגמה קלאסית נוספת לביצוע ניסוי (הילגרד):

בהקשר לשאלת ההשפעה של צפייה באלימות על התנהגות אלימה, ערך בנדורה ואחרים (1963) את הניסוי הבא:

שאלת המחקר: מהן ההשפעות של צפייה במודל תוקפני על התנהגותם של ילדים?

הגדרת המשתנים: המשתנה הבלתי תלוי: התנהגות אלימה של מבוגר כלפי בובה גדולה מפלסטיק ('נחום תקום').

המשתנה התלוי: התנהגות תוקפנית של ילדים כלפי בובת 'נחום תקום'.

ההגדרה האופרטיבית: מספר ההתנהגויות התוקפניות (מכות, בעיטות) כלפי הבובה.

מהלך המחקר: ילדים בגיל הגן חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: שתי קבוצות ניסוי וקבוצת ביקורת אחת. קבוצת ניסוי 1: ילדים הוכנסו אחד, אחד בנפרד לחדר משחקים שהיו בו צעצועים מכל מיני סוגים, וביניהם גם בובת 'נחום תקום' ופטיש מעץ. לאחר שהילדים שיחקו כמה דקות עם הצעצועים, נכנס לחדר מבוגר (אצל חצי מהילדים היה זה גבר ואצל החצי השני- אישה), שהחל להרביץ באגרופיו לבובה, לבעוט בה ולהכותה בפטיש מעץ, תוך כדי השמעת צעקות משחק. לאחר כמה דקות של צפייה בהתנהגות המבוגר/ת, הועברו הילדים לחדר משחקים אחר שגם בו היו צעצועים. החוקרים צפו בהתנהגות הילדים מאחורי מראה חד כיוונית.

קבוצת ניסוי 2: תהליך דומה רק שבמקום צפייה ישירה במבוגר/ת מכה את הבובה, ראו הילדים סרט וידאו בו מבוגרים מכים את הבובה.

קבוצת הביקורת: שהתה בחדר המשחקים ולא ראתה מבוגרים מתנהגים באלימות. גם הם נלקחו אחר כך לחדר אחר והתנהגותם נצפתה.

תוצאות: לאחר ניתוח סטטיסטי של תוצאות- ילדים אשר צפו בהתנהגות תוקפנית של מבוגרים (באופן ישיר או בוידאו) ביטאו התנהגויות תוקפניות כלפי הבובה יותר מאשר ילדי קבוצת הביקורת. חשוב לציין- גם הילדים שלא צפו במודל תוקפני הראו רמה מסוימת (לא קטנה) של התנהגות תוקפנית כלפי הבובה.

מסקנות ודיון: ילדים לומדים התנהגות תוקפנית מתוך צפייה במודלים של מבוגרים.

בעקבות מחקר זה נערכו עשרות רבות של מחקרים שהתמקדו בחקר השפעת הטלוויזיה. התוצאות לא היו חד- משמעיות.

כמה משתנים בלתי תלויים נבדקו כאן? מהו המשתנה התלוי?