פרק 7

איסוף נתונים: סקר

(האוניברסיטה הפתוחה)

סקר הוא סגנון מחקר המתבסס על שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים על תופעה מסוימת. משיבי השאלון הם מדגם מהאוכלוסייה הנחקרת והחקירה מתרחשת בסביבה הטבעית.

 

מתי נשתמש בכלי הסקר?

  • כאשר נרצה לחקור תופעה שאי אפשר/ קשה לצפות עליה (התנהגות או תופעה פרטית, סודית....): התנהגות מינית, הרגלי שינה/ אכילה/ צפייה בטלוויזיה...
  • כאשר נרצה לחקור תופעות שבעבר- זהו הכלי הבלעדי כמעט לרכישת מידע על ההיסטוריה של הפרט;
  • כאשר נרצה לחקור עמדות/ דעות/ אמונות/ העדפות.

הסקר מאפשר: צילום מצב נתון של אוכלוסייה במציאות (התפלגות דעות, הרגלים);

העלאת השערות על קשר סיבתי בין משתנים; ניסיון לחזות התנהגות (סקר בקרב האוכלוסייה על העדפות תוכניות טלוויזיה יכול לשמש את רשויות השידור בהחלטות על רכישת תוכניות).

היתרון הגדול של הסקר הוא באפשרות לקבל באמצעותו מידע רב ממדגם גדול בזמן קצר יחסית ובהשקעת משאבים נמוכה.

שיטות עיקריות: ראיון, שאלון/ סקר, סקר טלפוני.

כל אחד מכלים אלו לאיסוף נתונים מציג יתרונות בצד חסרונות- במונחים של תקפות ומהימנות הכלי וכן ביחס ליכולת להסיק מהממצאים מסקנות ביחס למשתנים הנחקרים שניתן להכלילן על האוכלוסייה הנחקרת.

 

ראיון אישי

ישנם סוגים שונים של ראיונות: ראיון מובנה/ פתוח, ראיון פומבי/ פרטי, ראיון עם עזרים/ בלעדיהם. כאן נדון בשאלון המובנה והראיון הלא מובנה.

בראיון המובנה נאמן המראיין לסדרת שאלות שנוסחה מראש, לסדר הצגתן וכן לניסוח הצגתן. לעומתו בראיון שאינו מובנה, הראיון הפתוח, המראיין הרבה יותר גמיש- הוא רשאי לשאול שאלות כרצונו ותגובות המרואיין הן שקובעות כיצד יתפתח הראיון, הניסוח מתגמש וכן סדר השאלות.

הראיון המובנה: הוא נפוץ ביותר במחקר המדעי הכמותי בשל יתרונותיו:

אחידות- כל המרואיינים נשאלים את אותן השאלות ובאותו הסדר. השאלות נקבעו מראש ויש להניח שהן מייצגות את עולם התוכן של המשתנה הנבדק- תורם לתוקף המבחן (תוקף תוכן). אחידות מאפשרת חזרה על המחקר במדגמים נוספים- מאפשר גם למדוד גיוון בתוצאות: מדד למהימנות הכלי.

אחידות מפחיתה את אפקט המראיין (מהימנות)- את ההבדלים בין התגובות ניתן לייחס להבדלים בין המגיבים ולא לסוג השאלות, לסדר השאלות ולניסוחן או למראיין.

השאלון המובנה מצריך משאבי זמן וכסף מעטים יחסית.

ניתוח ממצאי השאלון פשוט יחסית ומהיר- הפירוש לתשובות נקבע מראש בדרך כלל ומנותק מעמדות החוקר ותפיסותיו (תורם למהימנות כלי המדידה).

אם השאלון נשלח בדואר מידת התגובתיות שלו נמוכה (מידת ההשפעה שיש למראיין עצמו)- תורם למהימנות.

חסרונות: הפסד מידע, היענות נמוכה כאשר השאלון נשלח בדואר.

 

הראיון הפתוח: כאשר חוקר בודק תופעה עליה הוא יודע מעט הוא יעדיף לעתים ראיון 'עומק' עם מספר אנשים (לאו דווקא מדגם מייצג) על מנת לקבל תמונה ראשונית על הנושא הנחקר. החוקר ינהל דו- שיח חופשי עם כמה אנשים. על סמך המידע שייאסף הוא יכול לתכנן סקר או כל כלי אחר לאיסוף מידע שיהיה מובנה יותר ויבדוק השערות ספציפיות.

תפקיד המראיין- בניית אווירת אמון שתאפשר היחשפות, יצירת אוירה נינוחה בעת הראיון שתאפשר התייחסות לכל הנושאים שייעלו. על המראיין לשמוע גם דברים שלא נאמרים מפורשות, לשים לב לניסיונות להסתיר מידע או להתחמק מתשובה..... ולבסוף תפקידו לדאוג לדיווח מלא של כל הנאמר בריאיון. המראיין אמור להיות בעל הכשרה מיוחדת וניסיון, בכך יהיה תלוי אופי ותוכן המידע שיקבל. השפעת המרואיין תהיה מאד משמעותית במחקר הנעזר בראיונות פתוחים.

כאמור ישנם סוגים שונים של ראיונות עליהם לא נדון כאן.

 

הקשר בין מראיין למרואיין בראיון אישי

ראיון הוא מצב חברתי ומן הסתם תמיד תהיה השפעה לנוכחותו של אדם אחד על התנהגות חברו. במקרה זה אנו מדברים על השפעה של נוכחות המראיין על התנהגות המרואיין ועלולה להטות את תשובותיו. מאחר וכאן אנו דנים בראיון ככלי מחקרי יש צורך להבין את המשתנים הפועלים באינטראקציה בין המראיין למרואיין על מנת לאמוד השפעה זו או לנקוט פעולות על מנת לצמצמה למינימום. השפעה של מראיין בעצם נוכחותו על מרואיין משפיעה על מהימנות כלי המדידה ובכך גם על תקפותו ועל היכולת להסתמך על ממצאי המחקר ולהכלילן על אוכלוסיה.

נושא הקשר בין המראיין למרואיין והשפעתו על התנהגות המרואיין נחקר רבות. אנו מעוניינים בשאלה- מהם המניעים האפשריים של מרואיין מעבר למניע לענות בכנות על השאלות- מה שמבטיח את תוקף השאלון ומהימנותו.

למרואיין יכולים להיות כמה מניעים: הצורך להרשים- ליצור רושם מקובל או כל רושם אחר, הצורך להיענות לציפיות המראיין, הפחד להיחשף.

מנגד אפשר לקבוע בוודאות שהתנהגות המראיין והופעתו משפיעים על תשובות המרואיין:

לבוש- מסגיר מעמד; טון דיבור מסגיר- דעה וציפיות; צבע עור יכול לרמז על דעה; סגנון דיבור מסגיר מעמד, מוצא.....

חוקר המודע ליחסי הגומלין בין משתנים אלו המשפיעים על תשובות המרואיין מקפיד לנקוט צעדים שיפחיתו השפעות אלו: למראיין אסור להביע דעה, על המראיין ליצור אוירה מתירנית, עליו לתת תחושה של חשאיות.

 

עדיפות ראיון על סקר הנערך ללא פגישה פנים אל פנים:

  • מראיין יכול להבהיר שאלות ואי הבנות,
  • למראיין פיקוח מלא על המתרחש בעת הריאיון- מי עונה, באיזה סדר עונים.
  • שיעור משיבים גבוה (80%),
  • שיעור תשובות מתחמקות (לא יודע, אין תשובה) נמוך.

 

סקר

לעתים ניתן ואף עדיף להימנע מהמפגש הבין אישי בין מראיין למרואיין ולערוך סקר באמצעות שליחת שאלון בדואר.

יתרונות:

  • זול הרבה יותר,
  • נמנעות הטיות הקשורות במפגש האנושי וכן מהשפעת ההבדלים בין המראיינים,
  • בדואר ניתן לשאול שאלות שקשה לשאול אותן בעלפה, או כאלו שלא ניתן לענות עליהן מיד והן דורשות חשיבה או שיקול דעת.

חסרונות:

  • אין אפשרות להבהיר שאלות שאינן מובנות מספיק;
  • אם לסדר הופעת השאלות חשיבות, הרי שבסקר כזה המרואיין יכול להפר את הסדר המוכתב בענותו על השאלות;
  • נכונות קטנה לענות על שאלון המגיע בדואר ולהשקיע מחשבה בתשובות;
  • קצב החזרת השאלונים- איטי;
  • אין ביטחון שהאדם הנכון עונה על השאלון;
  • שיעור היענות- נמוך (20%- 40%)- משפיע על מידת ייצוגיות המדגם- על מידת יכולת ההכללה של ממצאי המחקר. בדרך כלל המשיבים מהווים קבוצה סלקטיבית (מתנגדים מאד, בעלי דעה נחרצת...).

 

סקרי טלפון

סקרים אלו מאד נפוצים בשל היתרונות הברורים שלהם: זהו כלי מחקרי זול, מהיר ופשוט.

עם זאת יש לכלי זה חסרונות: ייצוגיות- סלקטיביות המשיבים לקריאת הטלפון- בשעות שונות במהלך היום משיבים אנשים השייכים לקבוצות שונות של אוכלוסייה (גיל, מין, בעלי/ חסרי משרות עבודה....). חסרון נוסף- מספר השאלות שניתן לשאול- מוגבל.

 

בישוב/ עיר שלך נערכות בחירות לעירייה/ מועצה מקומית. נתבקשת לערוך סקר שייתן תמונת מצב על התפלגות האוכלוסייה לפי העדפותיהם. מדובר ב- 5 מועמדים.

 

אחוז הנשירה של תלמידי תיכון בביה"ס המקומי עלה בשנים האחרונות וההנהלה חשה שהביקורת כלפי ביה"ס עולה. ביה"ס עומד בפני סכנת סגירה מחוסר תלמידים ומשאבים. ההנהלה הוחלפה וקיימת נכונות מצד ההנהלה החדשה לעשות שינויים מרחיקי לכת בביה"ס. נתבקשת על ידי ההנהלה החדשה לסייע לה באיסוף מידע בקרב אוכלוסיית היעד שיעזור בתכנון השינויים הצפויים בביה"ס.

 

איזה מדגם תבחר?

איזו שיטת סקר תעדיף? מדוע?

אילו בעיות עלולות להתעורר ומה משמעותן בהקשר לתקפות, מהימנות וייצוגיות הממצאים.

 

השאלון

סקר בכל צורה בה נערך משתמש בשאלות. תוכן השאלות וניסוחן הם מרכיבים משמעותיים בתכנון הסקר ולהן השפעה רבה על ממצאי הסקר וכן על משמעותם. השאלות מהוות את התרגום האופרטיבי של המשתנה אותו חוקרים. השאלות אמורות לייצג את כל היבטי המשתנה (תקפות); ניסוחן אמור להניע את הנשאל לתת תשובות כנות (מהימנות).

שלוש דרישות משאלון: רלוונטיות- תורמת תוקף תוכן; העדר חפיפה- רצוי להימנע מחפיפה בין שאלות (לעתים משתמשים בשאלות דומות על מנת לבדוק מהימנות); מיצוי- השאלון צריך למצות את כל ההיבטים הרלוונטיים למחקר- תורם לתוקף תוכן.

 

דוגמה: שאלון הבודק תפיסות הציבור בנוגע למעמד הדת במדינה:

האם לדעתך יש או אין להוציא את הטיפול בענייני נישואין מידי בית הדין הרבני? יש..... אין

האם לדעתך יש או אין להוציא את הטיפול בענייני גירושין מידי בית הדין הרבני? יש..... אין

האם לדעתך יש או אין להוציא את הטיפול בענייני אישות מידי בית הדין הרבני? יש..... אין (כאן נראה חפיפה)

האם לדעתך יש/ אין לקיים תחבורה ציבורית בשבת? יש...אין

האם לדעתך יש/ אין לאפשר פתיחת חנויות בשבת? יש....אין

 

השאלה

ישנם סוגים שונים של שאלות: שאלה סגורה/ פתוחה, שאלה ישירה/ שאלת השלכה

שאלה פתוחה- מוצגת למרואיין ללא כל הכוונה מצד השואל. הנשאל משיב עליה ככל העולה על דעתו. באיזו דרך אתה מעדיף ללמד? מי מחליט מהם נוהלי ההתנהגות המקובלים בביה"ס?

שאלה סגורה: בשאלה זו מוצעת למרואיין סדרה של תשובות ממנה יבחר אחת הקרובה ביותר להשקפתו.

באיזו דרך אתה מעדיף ללמד בביה"ס?- פרונטאלי/ בקבוצות/ משולב/ דרך אחרת

מי מחליט מהם נוהלי ההתנהגות בביה"ס?- המנהל/ צוות המורים+ ההנהלה/ ועדה הכוללת נציגים מהמורים מהתלמידים ומהסגל המנהלי/ התלמידים.

יתרונות וחסרונות:

השאלה הסגורה- קלה לשאלה, מהירה לענות; אינה דורשת כתיבה; ניתוח תשובה אינו מסובך ואינו דורש שיקול דעת המראיין; אחוז גבוה של עונים; מתקבל מידע רלוונטי (אם בחירת השאלות היא טובה).

השאלה הפתוחה- מתקבלות תשובות שהחוקר לא חשב עליהן מראש אך יתכן שהמידע אינו רלוונטי; קשה לניתוח; תשובות תלויות במצב רוח- עד כמה המרואיין משקיע מחשבה או עונה כלאחר יד- הרעיון הראשון שעולה בראש (פגיעה במהימנות ובתקפות); אנשים לא תמיד משתפים פעולה והתשובות יכולות להיות דלות.

בחירת השאלות וצורת הגשתן תלויה בנושא המחקר ובמטרותיו. שאלות פתוחות מסייעות ללמוד על דעות, רעיונות, תהליכים, אמונות וכד' לעומת זאת השאלה הסגורה תתאים יותר לבדיקת התפלגות אוכלוסיה לפי משתנה נחקר.

שאלה ישירה- שואלת אדם על עצמו.

שאלת השלכה- שואלת אדם על אנשים אחרים. האמונה היא שתשובתו משקפת את דעותיו ואמונותיו שלו, זאת מתוך הנחה שיהיה יותר קל לאדם לייחס דעות שאינן פופולאריות לזולת מאשר לעצמו. הנחה זו משפיעה על מידת התוקף של השאלה.

דוגמה: רצו לאמוד את אחוז הילדים המשתמשים בסמים בביה"ס.

שאלת השלכה: ממה שאת יודעת או שומעת מילדים בביה"ס, האם תופעת השימוש בסמים מאפיינת ילדים רבים? מעטים?

שאלה ישירה: האם אתה נוהג להשתמש בסמים? לעתים קרובות/ רחוקות/ בכלל לא

 

ניסוח השאלה

שני כמרים, דומיניקני ויישועי דנו בסוגיה האם זהו חטא לעשן ולהתפלל בעת ובעונה אחת. לאחר שלא הגיעו להסכמה ביניהם, פנה כל אחד מהם להתייעץ עם הממונה עליו. כעבור יומיים נפגשו שוב.

היישועי: 'הממונה עלי אמר שזה בסדר (לעשן ולהתפלל בעת ובעונה אחת).

הדומיניקני: 'הממונה עלי אמר שזה אסור, זהו חטא'.

מה שאלו את הממונים:

הישועי שאל- האם מותר להתפלל בזמן שמעשנים?

הדומיניקני שאל- האם מותר לעשן בעת שמתפללים?.

המטרה: להבטיח שהשאלון עצמו לא יעורר תגובות הפוגמות בתוקף השאלון או במהימנותו.

ההטיות האפשריות:

הטיות שמקורן במרואיין (חלק מהן):

העדר הנעה, עייפות- מעודדים תשובות מתחמקות, קריאה שטחית של שאלות.

נתגבר על הטיה זו באמצעות שאלות קצרות, ניסוח בהיר ולא מעייף, אי מתן אפשרות לענות 'לא יודע'.

רציות חברתית- הרצון להיראות בסדר, שלא להודות בהתנהגות או בדעה שאינה מקובלת.

נטייה להסכים עם טענה המנוסחת בצורה חיובית או מוצגת כמקובלת- למשל: רוב האנשים חושבים ש... האם אתה מסכים לדעה זו? האם לדעתך שכר המורים נמוך מדי? האם תוספת השתלמויות תשפר את הוראתך? אי נכונות להודות בבורות, כמה ספרים קראת בחצי השנה האחרונה? השמעת ש....? נתגבר על הטיה זו באמצעות- שימוש בשאלות השלכה, הימנעות מהצגת דעה מסוימת כנורמה מקובלת או כמיוחסת לאישיות פופולארית, איזון בין חלופות התשובה, ניסוח המקל על תשובה כנה: במקום: האם אתה קורא עיתונים? נשאל: האם קראת אתמול עיתון? במקום: האם אתה מעתיק בבחינות? נשאל: יש הרבה סטודנטים המעתיקים בבחינות האם גם אתה מעתיק בבחינות?

קושי להתמודד עם שאלות המנוסחות בדרך השלילה- האם אתה מסכים או מתנגד לקביעות הבאות: אין לאפשר מכירת חזיר במדינת ישראל, ......

הטיות שמקורן בניסוח השאלות:

אי בהירות השאלה- ניסוח מעורפל הגורם לכך שכל נבחן מבין אחרת את השאלה, שימוש במלים רבי משמעות, שאלה הכוללת כמה שאלות...

ניסוח מטה של השאלה- שימוש במלים בעלי מטען רגשי לחיוב או לשלילה, העדר איזון בין חלופות התשובה, שאלה המזמינה תשובה מסוימת: 'האם אתה בעד שלום?' 

הטיות שמקורן בפירוש התוצאות:

עד כמה ניתן לנבא נכונות לפעולה על פי דיווח מילולי על נכונות כזו? עד כמה ניתן לנבא התנהגות על פי סקר? מחקרים מראים שהקשר בין עמדות לבין התנהגות אינו מובן מאליו.

 

יש לזכור: בכל סקר יתעוררו בעיות ספציפיות לנושא הנחקר בו. על החוקר  להפעיל שיקול דעת ושכל ישר על מנת להתגבר על מכשולים בפני ממצאים שאינם אמינים.

 

דוגמאות לשאלות:

  • האם אתה מרוצה ממדיניות הממשלה והאם היית בוחר בה לקדנציה נוספת? (יותר משאלה אחת)
  • באיזו מידה הינך מרוצה/ לא מרוצה מפעולתה של שרת החינוך השנה?

      מרוצה בהחלט, מרוצה, מרוצה במידה מסוימת, לא מרוצה, בהחלט לא מרוצה (אין איזון בין חלופות התשובה)

  • חוקר רצה לבדוק עד כמה שני בני זוג מצביעים אותו הדבר בבחירות לכנסת. בסקר הראשון הוא שאל: האם את/ה מצביע/ה כמו בן/ת הזוג שלך? (70% ענו- לא, 30% ענו- כן). בסקר השני הוא שאל: האם בן/ת הזוג שלך מצביע/ה כמוך? (70% ענו- כן, 30% ענו- לא).
  • הקיבוץ הארצי קיים משאל חברים לגבי ההצעה להנהיג בקיבוצים משכורת חלקית עבור עבודה. הנשאלים נתבקשו לציין האם הם מסכימים לקביעה הבאה: תשלום עבור עבודה אינו מתיישב עם חיי הקיבוץ ועם חברות בתנועה ואין בו תשובה קיבוצית למצוקות העבודה והצריכה'. (שימוש במלים בעלי מטען רגשי- ניסוח מטה של השאלה)

 

סיכום- הערכת הסקר

לסקר שימוש נרחב ככלי לאיסוף נתונים במדעי החברה והחינוך. את ממצאי הסקר נעריך על פי הקריטריונים הבאים:

מהימנותו- עד כמה מושפעות התשובות מהמראיין, מהניסוח, מסדר השאלות ומהמצב/ העיתוי בו נערך הסקר.

תקפותו- האם ניתן להתייחס לדיווח עצמי כאל מדד טוב לתכונה?

האם השאלה הנשאלת אכן מודדת את התכונה? עד כמה אתה מאושר......

האם מכלול השאלות מייצגות את עולם התוכן של המשתנה הנחקר?

מידת ההכללה של השאלון- על פי מידת ההיענות לסקר. הרבה נחקרים שעלו במדגם מייצג אינם נענים לסקר ואינם מחזירים שאלונים או מסרבים להתראיין. האם יש קשר בין סיבות אי ההשתתפות ובין המשתנה הנחקר?

 

הערה: בפרק זה לא דנו בהליכי בניית סולם באמצעותו מודדים משתנים. הכוונה למבחנים בהם לכל תשובה ניתן משקל מספרי מסוים בהתאם לדירוג המשיב. מדד המשתנה נקבע על פי סכום משקלי התשובות. חשוב לציין שכל מניפולציה כזו עם נתונים חשופה לביקורת במונחים של תקפות, מהימנות והכללה.