פרק 8

איסוף נתונים: מדידות בלתי מתערבות (האוניברסיטה הפתוחה)

 

במטרה להתגבר על הטיות שונות הנובעות ממודעות הנחקרים למצב הנחקר, אפשר להיעזר במדדים הנקראים מדדים 'לא תגובתיים'- מדדים שאינם רגישים לחוקר, לצפיותיו, למצב הנחקר ולאותם מניעים של הנבדק העלולים להשפיע על המשתנה הנמדד.

 

שני חוקרים (1975) בדקו את כמות הבירה בשכונה מסוימת באמצעות שני מדדים:

  • דיירים נשאלו בריאיון כמה פחיות בירה הם צורכים בשבוע
  • חוקרים רוקנו את פחי האשפה של אותם דיירים שרואיינו ורשמו את מספר פחיות הבירה שנמצאו בהם

ממצאים: לפי הראיון- ב 15% מהבתים שנדגמו דיווחו הדיירים שהם צורכים בירה והצריכה המרבית שדווחה הייתה- 8 פחיות בירה בשבוע.

פחי האשפה- ב 77% מהבתים שנדגמו, צורכים בירה וב 54% מפחי האשפה נמצאו יותר מ- 8 פחיות בשבוע.

ממה נובע ההבדל בין התוצאות שנתקבלו בשני המדדים?

איזה מדד תקף יותר?

 

שלוש קבוצות של מדדים: עקבות פיסיים, שימוש בנתונים קיימים ותצפיות נסתרות

 

דוגמאות:

  • אנתרופולוג חוקר את שרידיה של תרבות שנכחדה לפני עשרות אלפי שנים (עקבות פיסיים)
  • למרות שצריכת הסיגריות בארה"ב ובאנגליה כמעט זהה, שכיחות התמותה מסרטן גבוהה יותר באנגליה. על מנת לזהות סיבות לכך נמדדו בדלי סיגריות שהושלכו ברחובות בשתי המדינות. האנגלים משאירים בדל סיגריות קצר (19 מ"מ) מהאמריקאים (31 מ"מ) (עקבות פיסיים)
  • בדיקת שחיקת ריצוף במקומות שונים בסופרמרקט כמדד לפופולאריות של מצרכים (עקבות פיסיים)
  • שימוש בדוחות, אוטוביוגרפיות, יומנים, נתונים סטטיסטיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שימוש בנתונים קיימים)
  • צפייה בנכנסים לאוטובוס- האם בדקו/ לא בדקו את העודף שמקבלים לאחר תשלום לנהג והאם החזירו לנהג כסף עודף (נתנו להם יותר מדי עודף) (צפייה נסתרת)

 

במדידות בלתי מתערבות הנחקר אינו מודע להיותו נחקר ולכן ישנה סכנה מועטה לכך שהמדידה עצמה תשפיע על התנהגות הנחקרים.

 

עקבות פיסיים- ראיות שנשארו מאחור על ידי האוכלוסייה. אלו יכולים להיות מידות שחיקה: נזק לספרים פופולאריים בספריה, מספר קילומטרים במכוניות שיטור של המשטרה- כמדד לפעילות השוטר... או- מידות תוספת: משקעי חומרים של אוכלוסייה- פסולת.

בעייתיות- קשיים של איסוף נתונים; הכללה- האם הנתונים הם מדגם מייצג של העצמים המקוריים?, קשיים של פירוש נתונים- האם יש לחוקר מספיק נתונים על האוכלוסייה כך שיוכל לעשות הכללות?

 

שימוש בנתונים קיימים-  אלו יכולים להיות נתונים סטטיסטיים: דוחות ממשלתיים, מאזנים, פרוטוקולים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה... או מסמכים אישיים: יומנים, מכתבים, אוטוביוגרפיות, זיכרונות, צוואות.... מסמכים אישיים נותנים מידע רחב יותר שקשה להשיגו בדרך אחרת.

בעייתיות- יש לבדוק את איכות הנתונים: אוכלוסייה, מדגם, הגדרת משתנים, זמן איסוף הנתונים...., עד כמה מסמכים אישיים הם אוטנטיים...

ניתוח תוכן- יכול להיעשות על פי כללים מפורשים וברורים המאפשרים לחוקרים שונים לקבל אותן התוצאות (מהימנות מדידה). ניתוח תוכן משתמש בהגדרה אופרטיבית, נקבעים קטגוריות על פיהן מקדדים את התכנים עצמם. למשל:

מספר פעמים בהם נעשה שימוש במילה מסוימת- אינדיקאטור לעמדה, חרדה......

מבנה משפטים כאינדיקאטור לצורת חשיבה(בהירה/ מבולבלת)

מספר רעיונות המובעים בחיבור כאינדיקאטור ליצירתיות.....

הספר 'שמרו נפשם' הוא דוגמה למחקר שנעשה על מנת להביא לגילוי מוקדם של ניסיון התאבדות אצל בני נוער. עשו ניתוח תוכן לשירים של מתבגרים על פי קטגוריות של מלים. שימוש רב יותר במלים טעונות (המביעות מוות, סוף, כאב....) מראה על נטייה להתאבדות.

מדדו את השדה הסמנטי של מלים אלו (מנו את המלים המתקשרות למלים הטעונות).

 

תצפית נסתרת- החוקר צופה בסיטואציה קיימת ללא שליטה על ההתנהגות הנצפית. הצופה פאסיבי ובלתי בולט. מי עומד/ יושב ליד מי, תנוחות גוף, ... הבעייתיות- פירוש הממצאים והכללתם.

 

סיכום והערכה

כל שיטה לאיסוף נתונים יש לה חסרונות ויתרונות. אין שיטת מחקר המשוחררת מהטיות. הדגש אינו על בחירה בין השיטות השונות אלא על הצורך להתבסס על כמה שיטות לאיסוף נתונים. השימוש במדדים לא תגובתיים יכול לתקף ממצאי ראיון או תצפית.

תצפית ישירה לעומת היקש- מסקנותיו של החוקר המשתמש במדדים לא תגובתיים מבוססות על היקשים בלבד. אין לחוקר גישה ישירה לתופעה אותה הוא חוקר.

מהימנות-  עד כמה מהימנים הם הנתונים עצמם- קשור לשיטה המקורית בה נאספו, מי אסף אותם (עיתונאי....) על כך אין לחוקר הנוכחי שליטה ולפעמים אין לו נתונים.

הערכת הממצאים- כיצד למדוד את הנתונים, מה פירושם?

תוקף- האם המדדים שהשתמשו בהם במקור (והיום עושה בהם שימוש חוקר אחר) הם תקפים? האם ניתן לתת להם פירושים אחרים?

הכללה- האם ניתן להכליל את הממצאים על האוכלוסייה הנחקרת? האם החומרים מייצגים?