קצת היסטוריה: ירושלים בתולדות העם היהודי.

 

 

דוד המלך כבש את ירושלים מידי היבוסים לפני כ- 3.000 שנה ועשה אותה לבירת ממלכתו. בנו, שלמה המלך , בנה בה את בית המקדש, מקום תפילה לאלוהי ישראל.

ימים רבים נמשכו בניית בית המקדש המפואר. מקצות הארץ הובאו חומרים יקרים לבניית בית ה', כמו זהב ואבני גזית ועצי ארזים, שהביאו מן הלבנון.

 

 

אבותינו, שהיו עובדי אדמה, היו יוצאים מן הכפרים ועולים לירושלים. הם היו מביאים לבית המקדש פרי ביכורים מן השדות והכרמים ומעדרי הצאן.

עולי הרגל היו מביאים את תרומתם לבית המקדש בפסח, שבועות וסוכות, מקריבים קורבן לה' וחוגגים בחוצות העיר. זו התקופה שאנו קוראים לה "ימי בית ראשון".

 

בית המקדש שבנה שלמה המלך נחרב בידי נבוכדנצר - מלך בבל, לפני כ- 2.500 שנה (בשנת 578 לפני הספירה), והעם הוגלה לבבל. בני ישראל הגולים שרו בעצב: "על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו, בזוכרנו את ציון".

אחרי 70 שנות גלות חזרו היהודים לארץ ישראל, ובהנהגת עזרא ונחמיה בנו מחדש את בית המקדש. כך החלה תקופה שאנו קוראים לה: "ימי בית שני".

במשך בית השני התחזקה השפעת היוונים באזור שלנו, בארץ ישראל ובארצות מסביב לה.

היוונים ניסו להכריח את היהודים לחיות לפי אורח החיים היווני, וגם להתפלל לאליליהם. הם אסרו על יהודים לקיים את מנהגי היהדות. אז קם נגדם איש יהודי מכפר מודיעין מתתיהו החשמונאי. הוא וחמשת בניו קראו למלחמה ביוונים. היהודים, שהיו מעטים, לחמו ביוונים הרבים וניצחו אותם. לזכר ניצחון החשמונאים (המכבים) אנו חוגגים את חג חנוכה. כך התחילה תקופת השלטון של בית חשמונאים.

בתקופה ההיא התחזקה מלכות רומי והשתלטה על הארצות שמסביב לים התיכון, וגם לארצנו הגיעה. לפני 2.000 שנה בערך , אך היא לא נכנעה. ואז הצליח המצביא הרומי טיטוס לשרוף את בית המקדש, לפרוץ לתוך העיר ולהחריב אותה.

 

ירושלים, עיר קדושה ליהודים

אמר תדי קולק, שהיה ראש עיריית ירושלים במשך שנים רבות: "קדושה היא ירושלים בעיני עמים רבים, אך בעינינו היהודים, היא קדושה במיוחד. כאן היו שני בתי המקדש והיא המקום שממנו הפיצו היהודים את האמונה באל אחד, אמונה שקיבלו אחר כך גם שתי הדתות האחרות, הנצרות והאיסלם."

:במהלך אלפי השנים", ממשיך תדי קולק, "חמדו אותה וכבשו אותה עמים רבים: כנענים, בבלים, אשורים, פרסים, רומאים, ערבים, צלבנים, ממלוכים, עותומאנים, בריטים, יהודים. בכל שנות הגלות זכרו היהודים את ירושלים. והתאבלו על חורבנה. בכל שנה היו חוזרים ואומרים בליל הסדר: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה."

והנה אחרי אלפים שנות גלות, קמה התנועה הציונית, בהנהגת בנימין זאב הרצל.

שליחי התנועה הציונית התכנסו וקראו לעלות לארץ, וראשוני החלוצים התחילו לחשור לארץ, שנקראו באותם ימים, "פלסטינה".

הם מצאו את ירושלים של אז קטנה ודלה, אך יופייה המיוחד נשאר בה.

 

איך נעשתה ירושלים קדושה לנוצרים?

ירושלים קדושה בעיני הנוצרים משום שקבור בה ישו הנוצרי. ישו, שהיה יהודי במוצאו, יצר דת חדשה וזו נקראה על שם העיר שיצא ממנה נצרת. הרומאים ששלטו בעיר דנו את ישו למוות וצלבו אותו. הסמל של הנוצרים הוא הצלב, לזכר הצלב שעליו הומת ישו.

 

 

כאלף שנה מאוחר יותר ניסו הנוצרים כמה פעמים לכבוש את ירושלים. הם יצאו ל"מסעי הצלב" אלה מסעות של נוצרים שבאו מאירופה בימי הביניים. הם הקימו מבצרים במקומות שונים בארץ בעכו, בכוכב הירדן , ועוד.

 

מבצר מונפור בצפונה של ארץ ישראל (קיים עד היום)

 

בירושלים בנו הנוצרים כנסיות ומנזרים רבים. בתוכם "כנסיית הקבר הקדוש" שבה לפי אמונתם נקבר ישו.

עד היום באים נוצרים מכל העולם לבקר בכנסיה הקדושה.

 

 

 

הכיבוש המוסלמי

דת האיסלאם זו הדת השלישית המאמינה באל אחד נוסדה מאוחר יותר מן הנצרות, בערך לפני כ- 1.300 שנה. מקורה הוא בחצי האי ערב, ומייסדה הוא מוחמד, "שליח אללה".

מרכז האיסלאם הוא בעיר מכה וכל המוסלמי מאמין שואף לבקר במכה לפחות פעם אחת בחייו.

 

 

מכה בערב הסעודית

 

 

צבאות ערב יצאו למסע כיבושים, ובשנת 636 לספירה כבשו את ירושלים. הם הקימו בה מסגדים[M1]  גדולים, את מסגד "אל אקצה" ואת "כיפת הסלע" שכונה גם מסגד עוֹמַר. במרכזו של מסגד עוֹמַר עומד סלע גדול. המוסלמים מאמינים, כי מסלע זה עלה מוחמד, נביאם, לשמים רכות על סוס. כך התנהלה מלחמה בין המוסלמים והנוצרים על השליטה בירושלים.

 

מסגד "כיפת הסלע"

 

 

הסולטאן שבנה את החומה

לפני כ- 500 שנה באו כובשים חדשים לירושלים ואלה הטורקים. הסולטאן הטורקי סולימאן המפואר החליט לבנות מחדש את חומר העיר על יסוד החומה העתיקה שנהרסה.

חומה זו קיימת עד היום, ושמונה שערים יש בה: שער יפו, שער שכם, שער האשפות, שער ציון, שער האריות ושער הפרחים וכן שער הרחמים החסום באבנים. לאחרונה פתחו בחומה את השער החדש. בימי הטורקים התחדש הישוב היהודי בירושלים, ומספר היהודים בה הלך וגדל.

 

 

 

 

השר שהלך ברגל מיפו עד ירושלים

בתחילה היו כל יהודי ירושלים מרוכזים בעיר העתיקה, בין החומות, וחיו בצפיפות רבה. רק במחצית המאה הקודמת בערך לפני מאה וחמישים שנה התחילה תנועת היציאה מן החומות. כך נבנו שכונותיה של העיר החדשה.

אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות היא "ימין משה" נקראת כך על שם משה מונטיפיורי. הוא האיש שהגה את הרעיון, קנה את הקרקע ובנה את בניניה הראשונים של השכונה.

 

 

שכונת ימין משה כיום

 

 

משה מונטיפיורי היה נדיב יהודי אנגלי שזכה לתהילה ולכבוד. המלכה ויקטוריה העניקה ךו תואר של אבירות; הוא היה ידיד למשפחת רוטשילד, וכמוהם פעל הרבה למען הישוב היהודי בארץ ישראל.

משה מונטיפיורי

 

 

הכיבוש הבריטי

עכשיו נדבר על התקופה החדשה, מאה שאנו חיים בה מאה ה- 20. לפני כ- 80 שנה בשנת 1917 פרסמה ממשלת אנגליה הצהרה על "יִסוּד בית לאומי ליהודי" בארץ ישראל. הצהרה זו נקראת על שם האיש שיזם אותה, "הצהרת בלפור".

בשנת 1918 כבש הצבא הבריטי בהנהגת גנרל אלנבי, את ארץ ישראל מידי טורקים, וכך התחילו ימי "מנדט[M2]  הבריטי" .

הנציב העליון הבריטי והמשרדים שלו התמקמו בירושלים. גם מוסדות השלטון של הישוב היהודי העברי הצעיר הועברו לירושלים, והעיר התפתחה והתרחבה מאוד.

 

 

מלחמת העצמאות - העיר שחולקה וחוברה יחדיו

בשנת 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה בדבר הקמת מדינה ליהודים בתוך השטח של ארץ ישראל. ערביי ישראל לא הסכימו עם ההחלטה ויצאו למלחמה על היישוב היהודי בכל ארץ ישראל ובירושלים.

ב- 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, בעיצומם של הקרבות, הכריז דוד בן- גוריון על הקמת מדינת ישראל ועל ירושלים כבירת ישראל (מאז חוגגים את יום ירושלים בה' באייר מידי שנה).

הצבא הבריטי פינה את הארץ. בתגובה להכרזת המדינה היהודית פלש צבא גדול של מדינות ערב לישראל. הירדנים הגבירו את ההתקפות על הרובע היהודי בירושלים העתיקה.

הם ניתקו את ירושלים החדשה מן הרובע היהודי הישן. ברובע נותרו יהודים מעטים, ואלה ניסו להגן על עצמם בנשקם הדל. אחרי קרבות נואשים נכבש הרובע היהודי, ותושביו נפלו בשבי הירדני. הם הובלו לעבר הירדן, ובתום המלחמה שוחררו וחזרו לארץ.

בהמשך המלחמה פרץ הצבא היהודי לירושלים, ושחרר אותה מן המצור. ירושלים החדשה ניצלה, אך העיר העתיקה, והרובע היהודי שבתוכה, נשארו בשלטונה של ירדן, עד מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

 

 

מלחמת ששת הימים

בסיום מלחמת העצמאות היתה ירושלים עיר מחולקת: הירדנים שלטו בעיר העתיקה והיהודים שלטו בעיר החדשה. 19 שנה חיו אנשי ירושלים, כשבאמצע עירם ניצבת חומה.

הכותל המערבי, הקדוש ליהודים, נשאר בשליטת הירדנים והדרך אליו נחסמה.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. המלחמה פרצה ב- 5 ביוני 1967, לאחר תקופה של מתיחות. היא נמשכה ששה ימים, ומכאן שמה. הקרב על שחרור העיר העתיקה בירושלים היה אחד ממבצעי הגבורה של המלחמה בה נטלו חלק חטיבות לוחמים אחדות. ב- 7 ביוני הסתערו יחידות של צנחנים על הר הזיתים, ומשם פנו אל העיר העתיקה. לפני זריחת השמש העפילו המדרון תלול, ופרצו לעיר דרך שער האריות. תוך כדי לחימה עזה התקדמו הלוחמים בכיוון הר בית. בשעה עשר בבוקר הגיעו לכותל המערבי.

ביום זה אוחדה ירושלים, והעם היהודי שב אל הכותל המערבי.

 


 [M1]מסגד בית קדוש למוסלמים

 [M2]מנדט הוא רשות שניתנה למדינה מסוימת לשלוט ולנהל ארץ כבושה. כך נתנו הרשות לבריטניה לשלוט בארץ ישראל.