התאמת בעלי חיים למדבר

 

 

 

מחסור במים יוצר בעיות קיומיות במדבר לכל האורגניזמים, אבל בעלי חיים רגישים יותר לחוסר במים מאחר והם רגישים לטמפרטורות גבוהות יותר מצמחים. התהליכים הביולוגיים יכולים להתקיים רק בתחום טמפרטורות צר יחסית. כמות המים בגופם של בעלי - חיים הינה כ - 60% - 70%. היצורים החיים מקיימים חילופי חומרים ואנרגיה עם הסביבה  ובחילופים אלה אובדים מים מהגוף לסביבה. המים אובדים בנשימה, דרך העור ובפעילות פיסיולוגית הקשורה לחילוף חומרים כשתן וגללים. רוב בעלי החיים המדבריים הם בעלי מנגנונים פיסיולוגיים והתנהגותיים המאפשרים פתרון לבעיות החום ומחסור במים. מגוון המנגנונים שבהם בעלי חיים שונים מתמודדים עם שמירה, מיחזור ושימוש מואט במים, הם רבים.

 

דרכים למניעת חימום

קיימות שיטות רבות להימנעות מעודפי חום.

פעילות לילית – יצורים ליליים קטני גוף, פעילים בשעות הקרות. עכברי מדבר פעילים בלילה וניזונים אך ורק מזרעים יבשים. העכבר מנצל את המים המטבוליים הנוצרים בתהליכים ביוכימיים. העכבר פעיל לילה ולכן אינו זקוק לנידוף מים למטרות קירור ולכן אין לו בלוטות זיעה.

מטבוליזם נמוך  - מטבוליזם נמוך קשור בתצרוכת חמצן נמוכה ומכאן גם לאוורור מועט של דרכי הנשימה המקטין את אובדן המים. בנוסף היצור מסתפק בכמות מזון מעטה, דבר המפחית את המאמץ להשגתו.

נדידה – ציפורים עוזבות את המדבר בעונה החמה והיבשה.