פונקציות קוגניטיביות פגומות:קלט

תיווך

יחס, העשרה אינסטרומנטלית

מערכת התייחסות

שינוי מבני, מוטיבציה פנימית

אופרציות מנטליות

פונקציות קוגניטיביות פגומות:פלט

פונקציות קוגניטיביות פגומות:עיבוד

חזרה לספר המורה

 

הקריטריונים של התהליך התיווכי

יש אחד עשר מאפיינים של למידה מתווכת.

1. כוונה והדדיות.

2. טרנסצנדנטיות.

3. תיווך של משמעות.

4. תיווך של תחושת מסוגלות.

5. תיווך של וויסות ופיקוח על ההתנהגות.

6. תיווך של התנהגות משתפת.

7. תיווך של אינדיבידואצייה ואיבחוניות (דיפרנציאצייה) פסיכולוגית.

8. תיווך של חיפוש אחר מטרות, קביעתן, תכנון והתנהגות של הישג.

9. תיווך של התמודדות עם אתגר, חיפוש אחרי החדש והמורכב.

10. תיווך של מודעות של האדם כיישות משתנה.

11. תיווך של חלופה אופטימית.

שלושת המדדים הראשונים הכרחיים לכל אינטראקצייה תיווכית. יתר המדדים הם תלויי מצב ותרבות.

1. כוונה  והדדיות

כוונתו של המתווך לתווך מנווטת את המהלך כולו.

המתווך, המעוניין שמקבל התיווך יקלוט את מסריו, יארגן את הגירויים כך שיהיו קליטים על ידי החניך. הוא ידאג לעורר את תשומת ליבו של חניכו ויבטיח שהוא יתרכז ויעקוב אחר הגירוי שנבחר.

בהוראת החשבון, כמו גם בהוראת המיקצועות האחרים, ההתכוונות וההדדיות יתרחשו כאשר תתרחש אינטראקצייה ישירה בין תלמיד למורה. למשל, על ידי שאלות המופנות אישית לתלמיד מסויים. המורה יכול להתאים את טיב השאלה לאופיו של התלמיד. תלמיד מיתקשה יקבל הנחייה אישית באמצעות שאלה שתופנה אליו ותאפשר לו להצטרף למעגל המבינים. לעומתו, אל תלמיד מצטיין תופנה שאלה ברמה שתעורר אותו להתמודדות. השאֵלה למיתקשה יכולה להינתן מחומר שכבר נילמד ולמצטיין מחומר חדש באותו תחום.

דפי עבודה ותירגול, ככל שיהיו מדורגים וערוכים היטב, אינם יכולים להחליף את הסיטואצייה התיווכית של דיאלוג מורה-תלמיד וגם של תלמיד-תלמיד. לפעמים הסבר של תלמיד-עמית יוצר תיווך שאינו נופל מתיווך מורה-תלמיד.

מאחר שהתלמידים יכולים לתווך זה לזה , חשוב ביותר הרב-שיח שמתרחש בכיתה.

עד כה לא נמצאה תוכנת מחשב שתחליף בהצלחה את התהליך האינטראקטיבי שבין מתַוֵוך למתֻוָוך.

פאראמטר ההדדיות וההתכוונות מתאים אך ורק לאינטראקצייה בין בני אדם.

דוגמא לכוונה ליצור הדדיות אפשר להביא מתחילת ההוראה של העשרה אינסטרומנטלית. המתווך משתף את הילד בכוונותיו והוא מסביר לו כבר במיפגש הראשון עם הנושא שמוחשי הוא מה שניתפס בחושים ומופשט הוא מה שניתפס בחשיבה. מקבל התיווך מודע לעובדה שהמתווך מעוניין ומתכוון ללמדו כיצד להגיע להפשטה. הוא גם לומד את היתרונות של ההפשטה וחש מתי הוא עובר מפעילות קוגניטיבית ברמת ההמחשה לפעילות ברמת ההמחשה.

2. טרנסצנדנטיות   

פניו של התיווך לעתיד ההכנה לקראת

המרכיב הזה של התיווך מתבטא בהעברת התרבות לפְּרט, בהקניית אסטרטגיות קוגניטיביות. באמצעות האסטרטגיות האלה יוכל מקבל-התיווך להגיע לרמות חשיבה גבוהות יותר. הטרנסצנדנטיות מקנה לחניך מרכיבים של זמן, מקום, סדר, רצף וחוקיות , שבאמצעותם יוכל החניך לתפקד ברמה גבוהה יותר.

המדד הזה של התיווך אינו כולל סוגים של אינטראקציות שמטרתן מיידית כמו עצירת ילד שרץ אחר כדור לכביש.

המרכיב הטרנסצנדנטי במתימטיקה מתבטא בהקניית עקרונות חשיבה שיאפשרו למקבל-התיווך לפתור בעיות חדשות שייתקל בהם בעתיד.

לתיווך תהיה הצלחה מכסימלית כאשר יוכל החניך לפתור ביעילות בעיות  בתחומים מתימטיים ובעיקר חוץ-מתימטיים. היכולת של התלמיד ליישם כללים לוגיים שנרכשו במתימטיקה בתחומים אחרים מצביעה על עוצמתו של המרכיב הטרנסצנדנטי בחווייה התיווכית.

3. תיווך של משמעות

התיווך למשמעות עוסק באנרגייה שעל החניך להשקיע בביצוע המשימות והרגשות המיתלווים לעשייה הזאת. המתווך מישתמש בכל האמצעים כולל הבעות פנים ותנועות גוף, כדי להביא את החניך לאינטראקצייה הדדית. לעורר את הצורך בעשייה כלשהי פירושו להפעיל את המרכיב של המשמעות באינטראקצייה התיווכית.

במתימטיקה התיווך למשמעות יתבטא בפיתרון בעיות שמקבל-התיווך יכיר בחשיבותן ולכן יהיה מוכן להשקיע אנרגייה בפתירתן.

דוגמא לכך הן בעיות הקשורות לאחוזים. השימוש באחוזים רווח בחיי היומיום, לכן הלומד חש צורך להבין את הנושא. אם התלמידים אינם מודעים לחשיבות הנושא, טוב יעשה המתווך אם יביא קטעי עיתונות המשתמשים באחוזים ויעורר בתלמידיו מוטיבצייה להבין את המושג ומשמעויותיו.

4. תיווך לתחושת מסוגלות

תחושה של מסוגלות מעוררת את האדם להמשיך במאמציו ובפעילותו. אדם שחש שמשימות מסויימות הן מעבר ליכולתו  יימנע מלגעת בהן. יש מקרים שלאחר הצלחות מסויימות בתחום הקושי מוּסר המחסום הרגשי הפוגע בתיפקוד והחניך ניכנס למעגל של:  הצלחות ß חיזוק תחושת המסוגלות ß התמודדות עם משימות חדשות ßהצלחות ß   חיזוק תחושת המסוגלות וחוזר חלילה.

כדי לעורר את תחושת המסוגלות חייבת להיות הצלחה כלשהי.

לפעמים המצליח חסר ביטחון במידה כה רבה שנידמה לו שהצלחתו היא מקרית ואינה מעידה על יכולתו הוא.  תפקידו של המתווך להצביע על ההצלחה ולפרש אותה לחניך, בבחינת : "ראה מה אתה מסוגל לעשות כאשר אתה מתרכז, אם תמשיך כך אין ספק שתצליח ".

רבים מעידים על עצמם שכישלון מוקדם במתימטיקה גרם להם להירתע מהמיקצוע במשך זמן רב ואפילו לאורך כל חייהם. כדי ליצור תחושת מסוגלות בתחום המתימטיקה כדאי לבנות את היסודות של המיקצוע ביסודיות. לדוגמא, יש להקדיש הרבה יותר זמן מהנהוג עתה ל 4 פעולות החשבון, להרבות בבעיות, להעמיק את השליטה הטכנית בפעולות האלה ( למשל, ידיעת לוח הכפל בעל-פה) ולהקדיש הרבה זמן להבנת משמעותן.

דחיית השימוש במחשבון לכיתה ו' תתרום להפנמת תחושת הכמות והאומדן ותסייע במניעת כישלונות. הצלחה שתלווה בתגובה בעלת אופי תיווכי, המפרשת את טיב ההצלחה, תוביל לתחושת מסוגלות אצל מקבל-התיווך.

 

פונקציות קוגניטיביות פגומות:קלט

תיווך

יחס, העשרה אינסטרומנטלית

מערכת התייחסות

שינוי מבני, מוטיבציה פנימית

אופרציות מנטליות

פונקציות קוגניטיביות פגומות:פלט

פונקציות קוגניטיביות פגומות:עיבוד

חזרה לספר המורה

 

המשך