5.
תיווך של וויסות ופיקוח על התנהגות
התיווך לוויסות ההתנהגות מתפצל לשני היבטים
מנוגדים.
א. ריסון ה אימפולסיביות.
ב. ייזום התנהגות.
א. האימפולסיביות מתבטאת בתשובה
שהחניך נותן בטרם אסף את כל הנתונים. כתוצאה מכך התוצרים שלו אינם מדוייקים ואין
הוא יכול לנצל את הפוטנציאל הקוגניטיבי שלו. כדי לתווך שליטה בהתנהגות – המתווך יעכב את חניכו בעת מתן תשובה חפוזה ויכוונו לבחון היטב את
הנתונים ולהקדיש זמן לארגון היחסים הפנימיים ביניהם.
התנהגות אימפולסיבית פוגעת בכל
התיפקוד הקוגניטיבי. בגלל האופי הקפדני של המתימטיקה, האימפולסיביות מחַבֶּלֶת
בביצוע משימות מתימטיות. החניך ניכנס למעגל של כישלונות: הוא ניכשל , לכן הוא מאבד
את ביטחונו ובמשימה הבאה הוא מנסה להיחלץ מהכישלון על ידי ניחוש המבוסס על תגובה
אימפולסיבית. הכישלון מחזק את האימפולסיביות , וחוזר חלילה.
אימפולסיביות ----ß כישלון -----ß
הגברת האימפולסיביות .
חינוכאים רבים הכירו בעובדה שחלק ניכר
מהכישלונות בפתירת בעיות במתימטיקה נובע מאימפולסיביות שגורמת לחוסר איסוף נתונים
תקין. כדי לרסן את האימפולסיביות ביקשו מהפותרים לציין מה נתון ומה צריך למצוא.
התוצאות של הרעיון הזה איכזבו. לא חל שיפור ברמת התלמידים. הם הפכו את הפעולה של
רישום הנתונים לטכנית, והיא השתלבה בתוך המארג של ההתנהגות האימפולסיבית.
ברור שצדקו החינוכאים שטענו שיש לחנך
לאיסוף נתונים תקין, למה, אם כן, לא התקבלו התוצאות המקֻווֹת?
היה חסר המימד של המוּדעוּת. הילדים
פעלו בהתאם להוראות המורים, אך לא היו מוּדעים למרכיב ההתנהגותי של עצמם. כדי
להתגבר על האימפולסיביות חייב הלומד להפעיל מנגנון עצמי של וויסות ההתנהגות. כל
עוד לא ניבנה המנגנון הזה לא ישתפר תיפקודם של התלמידים. וויסות עצמי מחייב מודעות
עצמית.
ב. מורה למתימטיקה שמבקש מתלמידיו
להמציא בעצמם בעיות המתבססות על עקרונות שהם רכשו, מתווך להם מהלך של ייזום
התנהגות. ממקבלים פסיביים של מידע הם הופכים ליוצרים אקטיביים שלו. מורה למתימטיקה
שמעודד את תלמידיו ללמידה פעילה מהסוג הזה מחזק בהם את הנטייה לפעול בצורה מווסתת
ומאורגנת. בדרך זו הוראת המתימטיקה עשוייה לתרום ליצירת שינוי מִבְנִי בתלמיד,
שישפיע על התנהגותו הקוגניטיבית גם בתחומים חוץ-מתימטיים.
6. תיווך להתנהגות מְשַתֶפֶת
תיווך להתנהגות משתפת פותח את הדרך
ליחסי חיבְרוּת והבנה הדדית. במתימטיקה אפשר לתווך לשיתוף על ידי רב-שיח כיתתי על
דרכי פיתרון. כאשר ילד מתאר איך הוא הגיע לפיתרון בעייה מסויימת והוא זוכה לתגובות
על התהליך שהוא מדווח עליו, הוא לומד לעבוד בצוות חשיבה. מעבר להישגים במתמטיקה
הוא לומד לעַבֵּד את דבריו, כך שהזולת יבינם, להאזין לדברי הזולת ולהתייחס
אליהם.
7. תיווך של ייחודיות ואבחוניות
פסיכולוגית
כדי שאדם יוכל לבנות אישיות עצמאית
עליו לעבור תהליך של היבּדלות מזולתו.
במתימטיקה יתבטא התיווך לייחודיות
בעידוד התלמידים לחפש דרכי פיתרון בדרכם – הם.
מורה, שהוא גם מתווך, לא יכפה
במתימטיקה דרך פיתרון אחת ויחידה הנראית לו. אם פיתרון בדרך אחת מסויימת עדיף מבחינה
מתימטית על פיתרון אחר, טוב יעשה המחנך אם יפרש את עמדתו. לדוגמא,
פיתרון בעיות באחוזים.
את הבעייה הבאה ניתן לפתור בשתי
דרכים:
מחירו של מוצר היה 3500 ש"ח. הוא
התייקר ב – 12% ממחירו. מה
מחירו החדש?
פיתרון א':
מה הייתה ההתייקרות?
![]()
מה היה המחיר החדש?
3920 = 420 + 3500
תשובה: המחיר לאחר ההתייקרות 3920
ש"ח.
פיתרון ב':
כמה אחוזים מכיל המחיר החדש?
112 =
12 + 100
מהו המחיר החדש?
![]()
התשובה זהה, הדרך שונה.
מבחינה מתימטית עדיפה דרך ב', אף על
פי כן המתווך לא ישלול את פיתרון א', אם הוא מוצע על ידי התלמידים.
לאחר הַקַּבָּלָה של דרך החשיבה שלהם
הוא יעודד דיון על הדרך הנוחה יותר ויעורר בתלמידים תחושת מסוגלות. בנוסף, עצם
שיקול הדעת לגבי יתרונותיו וחסרונותיו של פיתרון כלשהו יתרום לפיתוח היכולות
הקוגניטיביות של החניכים.
בשבר העשרוני תיפתר הבעייה הזאת על
ידי כפל פשוט:
3920 =
1.12 X 3500
תלמידים שניפגשים בתופעה של מיגוון
דרכים לפיתרון של אותה בעייה יוכלו לבחור בדרך הפיתרון הנוחה לאישיותם.
עידוד התלמידים להמציא בעיות ולנסחן
באורח עצמאי מאפשר לתלמיד לתת ביטוי לאישיותו ולתחומי התעניינותו.
8. תיווך לחיפוש מטרות, קביעתן, תכנון
והתנהגות של הישג
פניו של תיווך המכוון את החניך לחיפוש
מטרות – לעתיד. החניך לומד שיש דרכים
שונות להשגת המטרות ועליו לבחור את זו המתאימה לו.
במתימטיקה הסוג הזה של התיווך בא לידי
ביטוי בגישה הכללית שמפתחים אצל החניך.
לדוגמא, בבעיית האחוזים שהוצגה לעיל
בתיווך לייחודיות, יש להחליט על דרך הפיתרון: אם מחפשים את הפיתרון היעיל,
ברור שהכפל של 3500 ב – 1.12
הוא הטוב ביותר. אם המטרה היא להבין את הסיבה לכפל הזה חייבים ללמד את
התרגיל של השבר הפשוט, ואת תהליך החשיבה המוליך אליו:
קודם אני מחלק ל – 100 כדי למצוא ערכה של מאית אחת ואחר כך אני כופל ב – 112 כדי למצוא ערכן של 112 מאיות.
שיתוף הילדים בשיקול הדעת של המורה
יוצר תיווך לחיפוש מטרות. אני לא פותר רק כדי למצוא תשובה אלא אני פותר כדי להבין.
היבט אחר של התיווך לחיפוש מטרות הוא חינוך
התלמיד להתמקדות בעיקר. כאשר תלמיד ניגש לפתור בעייה עליו להבחין בין טפל לעיקר,
הוא חייב לאסוף נתונים המכוונים למטרה – שהיא
הגעה לפיתרון. למשל, בבעייה :
בבית מספר 57 ברחוב הרצל גר דייר
שבדירתו 12 חלונות. בבית מספר 42 באותו רחוב גר דייר שבדירתו יש מחצית ממספר
החלונות מזה של הדייר במספר 57. כמה חלונות יש בביתו של הדייר שגר בבית מספר 42
ברחוב הרצל?
הפותר חייב לקבוע שמטרתו היא מציאת
מספר החלונות. לאחר שהוא קבע את המטרה, עליו להתמקד אך ורק בנתונים הרלוונטים
המוליכים אותו אל הפיתרון. הכתובות של הדיירים אינן משמשות מטרה זו. ההתמקדות
במטרה מנווטת גם את איסוף הנתונים.
בלדעת חשבון ימצא המעיין בעיות שיש בהן
נתונים מיותרים לצד בעיות שחסרים בהן נתונים. פיתרון בעיות אלה מאפשר תיווך
להתמקדות במטרה.