סיכום

קחו קופסת תירס. קיראו את כל הכתוב עליה. אילו הערות ביחס למשקל תמצאו בה?

 נמצא עליה הבחנה בין נטו לבין משקל מסונן.

 

מה ההבדל בין משקל נטו למשקל לאחר סינון?

משקל נטו אומר לנו מה המשקל הכולל של מה שבקופסה.

משקל לאחר סינון מסביר מה משקל גרגירי התירס לבדם, ללא הנוזל שבו הם מצויים.

 

 

תנו דוגמה מתי מעניין אותנו הברוטו.

כאשר צריך לסחוב את החבילות של המזון וחשוב לנו לדעת אם זה יהיה קל או כבד.

הנטו מעניין אותנו כאשר אנחנו רוצים לדעת כמה חומר נמצא בתוך האריזה .

הברוטו מעניין אותנו, כי אנחנו רוצים לדעת מה המשקל של משהו שעלינו לשאת.

הטרה מעניין אותנו כאשר  צריך לסלק את האריזות לאחר השימוש בנטו .

 

זיכרו!

הטרה מעניינת אותנו גם מבחינה אקולוגית. ברוב המקרים הטרה היא הפסולת שקשה להיפטר ממנה. אנחנו מעוניינים בטרה מינימלית ובנטו מקסימלי.

 

הערה חשובה

 

כאשר אדם מקבל משכורת מנכים ממנה מסים. המסים מאפשרים לרשויות המקומיות והממלכתיות לתת שירותים הכרחיים לכלל הציבור, כמו: ביטחון, בריאות, חינוך, ניקיון ועוד.

המשכורת כולה, בלי הניכויים, נקראת משכורת ברוטו. המשכורת שהעובד מקבל לידיו לאחר הניכויים היא משכורת נטו.

הורדת סכום כסף למסים נקראת ניכוי, אין להתבלבל עם המילה ניקוי העוסקת בניקיון.

 

יחידות זמן

רישמו את כל מושגי הזמן הזכורים לכם.

שעה, דקה, רגע, יום, שנייה, יממה, חצות, צהריים, ערב, בוקר, לילה, אביב, קיץ, חורף, סתיו, שבוע , חודש, שנה, שנתיים, עבר, הווה, עתיד.

לאחר איסוף המושגים יש למיין אותם. יש מושגים כמו: רגע, יום, לילה, ערב, בוקר, שאינם מוגדרים בזמן קבוע. אחרים קצובים בזמן. כמו:

יממה [24 שעות] , דקה, שבוע, שעה, שנייה.   

אפשר למיין את מושגי הזמן בדרכים שונות, כמו: נקודת זמן [חצות] ומשכי זמן כמו: אביב.

הטיפול בנושא הזמן חורג מגבולות המתמטיקה. עם זאת, יש לו היבטים מתמטיים חשובים.

 

במה שונים היחסים בין יחידות המידה של הזמן ליתר היחידות שהיכרנו?

היחידות האחרות מבוססות על השיטה העשרונית. יחידות הזמן מחולקות בדרכים שונות: בשעה יש 60 דקות, בדקה יש 60 שניות, ביממה יש 24 שעות וכו'. זוהי חלוקה מורכבת יותר מהעשרונית שבה כל מעבר מיחידה ליחידה הוא על ידי כפל או חילוק בחזקה של 10.

חישוב משכי זמן

בשמונה הבעיות הבאות יש חישובי זמן שדורשים חציית גבול השעה.

המורים יכולים להוסיף תרגילים של חישוב משך הזמן  גם עם חציית חצות לילה.

אפשר להראות את הכתיבה של השעות אחר הצהריים, כמו: 345 השווה ל - 1545. כתיבה זו מקלה על החישובים של המעברים מהבוקר לאחר הצהריים, אך אינה מסייעת לחישובים של פרקי זמן שיש בהם חציית שעת חצות.

1) כמה זמן חלף מהשעה  845 בבוקר עד השעה 20 9 בערב?

2) הראל הכין את שיעוריו משעה  220 אחר הצהריים עד השעה 605 בערב. כמה זמן הכין את שיעוריו?

3) יואב קם בבוקר בשעה חמש וחצי ויצא לעבודתו. הוא חזר לביתו בשעה 820 בערב. כמה זמן נעדר מביתו? 

4) חגית יצאה לטיול ביום א' בשעה 740 בבוקר. היא סיימה את הטיול בשעה 215 לפנות בוקר למחרתו. כמה זמן ארך הטיול?

5) 7 פועלים עבדו מהשעה 615 בבוקר עד השעה 300 אחר הצהרים. כמה שעות עבודה השקיעו? כמה דקות עבודה הם צברו?

6) הלימודים בבית ספר "יבנה" מתחילים בשעה 810 בבוקר ונמשכים עד 305 אחר הצהריים. כמה זמן נמשכים הלימודים ב"יבנה"? תנו את התשובה ביחידות מעורבות ובדקות.

7) כמה דקות חלפו מ - 640  בבוקר עד 712  בבוקר?

8) השיעור השני בבית ספר מתחיל בשעה 850 ומסתיים לאחר 45 דקות. באיזו שעה הוא מסתיים?

חלוקת הזמן וארגונו נוגעת גם בתרבות, בדת ובהחלטת מדינה.

לדוגמה:

בלוח העברי היום מתחיל עם שקיעת החמה, בלוח האזרחי הוא מתחיל מייד אחר חצות.

לכן על המורים להוסיף חישובים לפי צרכי תלמידיהם.

השלימו

42 דקות 8 שעות  =  _______________  דקות.

49 שניות 7 דקות =  _______________  שניות.

34 שניות 19 דקות 3 שעות = _____________ שניות.

78 דקות =  _________ דקות _________ שעות.

893 שניות  =  ________  שניות  ____________  דקות  ___________  שעות.

610 דקות  =  ________ דקות  ______________  שעות.

61 דקות  =  ___________  שניות.

4 שעות  =  _________  דקות  = __________ שניות.

561 שניות =  ________ שניות  ____________  דקות _____________ שעות.

67 דקות 9 שעות  = ______________ דקות.

 

בחודש יש __________ ימים.

החלק שלהלן עוסק בלוח השנה העברי מול לוח השנה האזרחי.

חשוב ביותר להבטיח שכל הילדים יכירו את הרצף של חודשי השנה ויבינו שהלוח העברי מושתת על מחזוריות הירח, בעוד הלוח האזרחי מושתת על סיבוב כדור הארץ סביב השמש. חשוב גם להצביע על ההתאמה ביניהם, למשל, חנוכה הוא סביב דצמבר וכו'.

אפשר לקחת שנה מסויימת ולראות את ההקבלה בין שני הלוחות.

מבחינה מתמטית כדאי להראות שנוהגים לעגל בחישובי השנה, לדוגמה, נהוג לומר שהשנה מכילה 360 יום, בעוד היא מכילה 365 ימים.

נהוג גם לומר שבחודש יש 30 יום, בעוד שמספר זה משתנה.

נהוג לומר שבחודש יש 4 שבועות בעוד שזה אינו מדוייק.

 

בשנה רגילה יש _____________  חודשים.

בשנה מעוברת יש ____________ חודשים.

סדר החדשים העבריים בשנה הוא:

 

____________________________________________________

 

ינואר בא לפני __________ של אותה שנה.

 

אחרי ספטמבר  בא ___________ .

החודש העשירי בשנה האזרחית הוא ___________ .

החודש השלישי בשנה בלוח העברי הוא ___________ .

החודש האחרון בשנה לפי הלוח העברי הוא ___________ .

לפני יולי בא באותה שנה חודש __________ .

ראש השנה חל בחודש  ________

תחילת שנת הלימודים לפי השנה האזרחית היא בתאריך _____________ .

הסבירו את מרכיבי התאריך האזרחי : 19/10/04 .

הסבירו את מרכיבי התאריך העברי: ה' באייר ה' תשס"ה.

מנו מאורעות או חגים קבועים בחדשים העבריים.

מנו מאורעות או חגים קבועים בחדשים הלועזיים.

שנת הלימודים מתחילה ב - 04 /  9  / 1  באיזה חודש עברי (בערך) מתחילה שנת הלימודים? מה שם החודש הלועזי שבו מתחילה שנת הלימודים?

חנוכה חל בכסלו , באיזה חודש לועזי (בערך) חל חנוכה?

מהו ט"ו בשבט? באיזה חודש לועזי (בערך) הוא מתקיים? מהי עונת השנה בתאריך זה?

מתי חל פסח? מהו החודש המקביל (בערך) בשנה הלועזית?

רישמו על סרט נייר את חודשי השנה העברית לפי סדרם.

רישמו על סרט נייר את חודשי השנה הלועזית לפי סדרם.

נסו לתאם בין החודשים העבריים ללועזיים. מה הן מסקנותיכם?

חזרה לתפריט ראשי