הכפר התנכי ב"יד השמונה".

 

יד השמונה הוא ישוב מיוחד בדרך לירושלים. בשנת 1968 הגיעה לישראל, משפחת ספו ראולו מפינלד. העולם הנוצרי היה באופריה באותו תקופה לאחר מלחמת ששת הימים. ישראל חוזרת למקומות הקדושים. במקביל לראולו הגיעו לארץ עוד מתנדבים ומתנדבות מפינלנד, שלימים 7 מהם, נשים בעיקר, הצטרפו לראולו שמכר את רכושו בפינלנד וביחד החליטו להקים אגודה שתכננה לבנות קיבוץ משלהם. לחיות ביחד בצורת חיים שאהבו. אחרי התמודדות עם המימסד בארץ, התמודדות שדרשה סבלנות פינית ללא קץ, החליטה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, לאשר להם קבלת גבעה סמוכה למושב נווה אילן לבניית "יד השמונה". 3 שנים חייתה החבורה במושב נווה אילן וב 1974 עלתה על הקרקע.

חלומו של ספו ראולו התגשם. בתחילת שנות השמונים הצטרפו לפינים משפחות יהודיות ישראליות שראו בתנך ובברית החדשה מקשה אחת והם המשיכו ביחד לפתח את המקום. חלק מהפינים מקימי היישוב עזבו במשך הזמן את יד השמונה וחזרו לפינלנד.
השם יד השמונה ניתן על שם 8 יהודים שהוסגרו מפינלנד לגרמנים במלחמת העולם השניה. בפינלנד היו פליטים מאוסטריה, חלקם יהודים שהיו בדרכם לשבדיה הניטרלית. הימלר הנאצי דרש בתחילה את יהודי פינלנד, 2000 במספר. ממשלת פינלנד סירבה להסגירם לגרמנים. הימלר דרשם שוב ובלי ידיעת הממשלה התחיל ראש המשטרה החשאית להעביר את הפליטים לידי הגרמנים. כשנודע הדבר עצרו נציגי הממשלה את התהליך אך על אוניית המעצר היו כבר 27 פליטים ובהם 8 יהודים. היהודים הועברו לאושויץ. אחד מהם ניצל אך השאיר אחריו את אשתו ובנו הקטן.
מיסדי "יד השמונה" חפצו להנציח את המקרה ולכפר על האירוע במעט שיכלו.

במקום הוקם כפר תנכי אשר דרכו ניתן לחוש את האווירה של חיי היהודים בתקופות הקדומות. בין יתר שיחזורי הבניה בכפר יש בית כנסת אשר בו ניתן לבקר ואף לבצע טקסים יהודיים.

ניתן לתאם ולהזמין פעילות מונחת במקום וגם לשלב לינה משפחתית באתר.