מאפיינים מרכזיים של המחקר האיכותני

המונח מחקר איכותני הוא רחב וכולל מספר אסטרטגיות וזרמים של מחקר (כגון: חקר מקרה, מחקר אתנוגרפי, ביוגרפיות/סיפורי חיים, מחקר פרשני, מחקר היסטורי ולעתים קרובות מחקר פעולה).

למרות הזרמים השונים ישנם מספר מאפיינים משותפים לכל הזרמים במחקר האיכותני והם:

¨      החוקר עצמו הוא כלי המחקר, המתודה לא נתונה מראש, אלא, החברה אותה הוא מבקש לחקור, הארגון, התופעה או האירוע  הם הקיימים. המחקר האיכותני מניח שההתנהגות האנושית מושפעת באופן משמעותי מהמקום בו היא מתרחשת. לכן, החוקר יוצא לשדה ומתוך כלל האפשרויות בוחר את כלי המחקר המתאימים לנושא הנחקר, ופועל באתר על-מנת לאסוף נתונים. הוא מסתמך על עצמו ככלי מחקר מרכזי לאיסוף הנתונים ופירושם.
במחקר החינוכי החוקר נמצא במוסדות החינוך בשדה הספציפי אותו הוא חוקר ומשתמש בכל חושיו על-מנת לקלוט את התופעות הייחודיות המתרחשות ולהבינם.

¨   שאלת המחקר והכלים מתפתחים בדרך-כלל כתוצאה מתהליך ההעמקה בשדה הנחקר וההבנה הנוצרת. לפחות בשלבים הראשונים של המחקר החוקר לא נדרש לקבוע את מגוון האסטרטגיות ואת טווח הנושאים, הוא לא יוצא לשדה עם שאלות ספציפיות במטרה לענות להשערות, אלא, המיקוד בנושא הנחקר ובחירת האסטרטגיה למחקר והכלים מתעצבים בזמן השהייה מתוך ההכרות עם השדה.

במסגרת העבודה החינוכית לעתים השאלה ברורה והחוקר/המורה נדרש לחפש תשובות באמצעות מחקר. כדוגמה: מדוע תלמיד מסוים מאחר באופן קבוע לשיעור הראשון המתקיים בבקר. הוא צריך לחפש תשובה אמינה ומהימנה ולהימנע מהשערות וספקולציות.

¨   מבנה מחקר אינדוקטיבי[T1]  - ניתן לתאר את המחקר האיכותי כאיסוף של גלי מידע, כל גל מוצלח, מספק מידע כלשהו. התהליך מתפתח באמצעות איסוף הנתונים, ממוקד תהליך ואינדוקטיבי. המידע הנאסף הוא הממקד בהמשך את אופי המחקר. התהליך מתמשך עד שהחוקר מיצה את הנתונים החשובים והנושאים המרכזיים.

¨   מיקוד בתהליך - החוקר מתמקד בתהליך ולאו דווקא בתוצאות או בתוצרים. כדוגמה: מה יחסם של המורים לתלמידים השונים.

¨   התיאוריה נבנית בהדרגה - תיאוריה מעוגנת שדה, מודל תיאורטי מעוגן בנתונים
 
(Grounded Theory) מודל הנבנה על-סמך הנתונים שנאספו והפרשנות שניתנה להם.

¨   תיאור עשיר - המחקר האיכותני מתבסס על ריבוי בתיאורים של אנשים, מקומות, שיחות, התנהגויות שקשה לכמתם במספרים.

¨      נוכחות פיסית ממושכת בשדה - נדרשת מהחוקר. זאת, משום שהחוקר הוא גם כלי המחקר, היכול לפעול בשדה הנחקר כצופה ומראיין עד לצופה משתתף או אף משתתף מלא. החוקר נדרש לאסוף מסד נתונים עשיר ומהימן כדי להימנע מהטיות וללמוד לעומק את הנושא הנחקר.
כאשר המורה חוקר את כתתו, תלמידיו או עמיתיו וכו' נדרש זמן ללמידה ואיסוף נתונים על-מנת להימנע מדעותיו האישיות המוקדמות ותחושת אשליית המוכר.

¨   מספר משתתפים קטן הנלמד לעומק ולאורך זמן. כדי להעמיק בלמידה על כל מרכיביה החוקר לומד על האוכלוסייה/המקום הספציפי לעומק ובמשך זמן ממושך. (כדוגמה: בית-ספר אחד, כתה אחת, מורה אחד).

¨   משמעות ופרשנות - שאנשים נותנים לניסיון שלהם הם מרכזיים במבנה המחקר. החוקר מבקש להבין כיצד האנשים השונים נותנים משמעות לחייהם, לעבודתם, לפעולותיהם, ומהי תפיסתם ביחס לאלה. הפרשנות איננה פעולה אוטונומית ואיננה מוחלטת, היא סובייקטיבית, הנבנית כתוצאה מההשפעה של אנשים אחרים, מעברים בחיים, משפחה, סופרים, מדיה ואנשים שפוגשים במקומות שונים במהלך החיים. אולם, חשוב לציין שאת המשמעות בונה האדם בעצמו כתגובה לאינטראקציה ובהסתמך על הגדרות משותפות.

בתחום החינוך גישה זו יוצרת, הזדמנות חשובה למורה החוקר להתפנות וללמוד במכוון על תלמיד אחד או תלמידים מסוימים, לשמוע אותם, את הוריהם, לבקר בביתם וכו') חשוב שהחוקר והמורה בכתתו יהיו ערים לאפשרות שינתנו משמעויות שונות על-ידי אנשים שונים (תלמידים שונים; עמיתים) באותה הסיטואציה. עליו כחוקר/מורה להתמודד עם הבדלים אלה.

¨   כוללני-מערכתי - גישת המחקר היא הוליסטית[T2] , כלומר, הנושא הנחקר (אם הוא ארגון, פרט או חברה), אינו מצטמצם למשתנה בודד או להשערה, אלא, נתפס כחלק משלם. גישה זו רואה את הפרט כחלק ממערכת תרבותית וכשותף לה. מחקר איכותני יכול לחשוף כיצד כל החלקים פועלים במשותף כדי לעצב שלמות.

¨   גישת האמיק - (emic approach) שמה דגש על הבנתו ותיאור התנהגותו של נשוא המחקר מנקודת מבטו. החוקר מבקש להיכנס לעולמם של הנחקרים, לומד להכירם, לרכוש את אמונם על-מנת ללמוד את הדרך בה הם תופסים את עולמם (חייהם, התנהגותם, אמונותיהם).

¨   פרשנות - חוקר בגישה איכותנית משתמש בפרשנות כדי לנתח את הנתונים שלו. החוקר מנתח מפרש מבאר ומסביר נתונים על ידי ארגונם בקטגוריות; זיהוי דפוסים דומים ויצירת סינתזה נרטיבית.

¨   שימוש בציטוטים - כדי להדגים את הקול האוטנטי, הדרך וההבנה כפי שמשתקפת בעיני הנחקרים, מקובל במחקר האיכותני להביא מובאות, כלומר, את הדברים כפי שנאמרו – ציטוטים.

¨   נתונים תיאוריים - הנתונים שנאספים מצטברים במילים או תמונות. החוקר האיכותני משתמש בשפה תיאורית, ציורית כדי לשרטט תמונה עשירה של המקום והמשתתפים (כולל: בדיחות, עיצוב המקום, התנהגויות, וכו'). לכל תיאור יש את הפוטנציאל להוות את המפתח שיאפשר הבנה מקיפה יותר (מדוע סדר הישיבה בכתה הוא כך? מה משמעות הקישוטים על הקירות וכו'). התיאור והניתוח מתבססים על הנתונים כפי שנכתבו או תועדו.

¨   התוצר הסופי של המחקר הוא תיאור עשיר או נרטיב של תמצית האספקטים של הנושאים כפי שנתפסים בעיני הנחקרים ומתפרשים על ידי החוקר.

¨   ההערכה של מחקרים איכותניים והשיפוט שלהם בוחנים עד כמה התיאור אמין ומה מידת הבהירות וההיגיון של ההסבר והפרשנות.

לסיכום: המחקר האיכותני היבנה אסטרטגיות ותהליכים כדי ללמוד מהנחקרים על ניסיונם ותפיסותיהם, בפועל מתקיים מעין דיאלוג בין החוקר לנחקרים כאשר הנחקרים הם דמויות המרכזיות להן הידע הרלוונטי אותו מבקש החוקר לגלות–  the nartive way of view, first hand data gathering

(חזן, 1988;1966:Merriam, 1998 :  Bogdan, Biklen, 1998: Gay,  Airasian, 2000:   Bogdan, 1984 (Pelto, Pelto, 1978: Taylor, .

ועוד -

המחקר האיכותני זימן לחוקרים רבים אפשרויות חדשות להתבוננות בהתנהגות האנושית, להבנתה וליצירת ידע, והפך את הידע האקדמי החברתי לנגיש ולאטרקטיבי ללמודים, למלמדים ולחוקרים באקדמיה ובשדה (צבר בן יהושוע, 2001;13).

חשיבותו של המחקר האיכותני שהוא לא פועל במעבדה בה מבודדים משתנים, או מרחיקים גורמים מפריעים, אלא החיים הטבעיים במכלול שלהם הם הם השדה הנחקר.

מכאן גם התאמתו הרבה לתחום החינוך וההוראה. גישה מחקרית זו מאפשרת לקבל תמונה רחבה ואותנטית, אמינה ומהימנה של המציאות, האירועים והתופעות כפי שהן מתקיימות בבית-הספר, בגן הילדים, בטקסים, בטיולים, בהפסקות, בהסעות ובאירועים השונים. הגישה הזו מעודדת את המורה והמחנך לשאול שאלות משמעותיות בתחום עיסוקו, ולחפש לשאלות אלה תשובות מהימנות; המחקר מאפשר לאיש החינוך להעמיק בלמידה על התנהגויות ותופעות הקשורות בהרגלי למידה, התנהגות וחשיבה של תלמידיו והרקע ממנו הם באים. זאת בעיקר בחברה רב-תרבותית כחברה הישראלית; אימוץ גישה זו מפחית ואף מונע חשיבה פזיזה וחד-ממדית המתבססת על אמונה או ניסיון חלקי; מעודד את המורה להתבונן על סביבת עבודתו וללמוד אותה מתוך תפיסה שזו מערכת דינמית, מורכבת מבחינה חברתית, מגוונת ולעתים אף בלתי צפויה.

השימוש בכלי המחקר האיכותני תצפיות, ראיונות, כתיבת מסמכים וקריאתם הם חלק בלתי נפרד מעבודת המורה. אלה מיומנויות הנדרשות בעבודה היומיומית לכן, הבנתם לעומק בפרספקטיבה מחקרית חשובה מאד. במהלך יום העבודה המורה נדרש לשוחח עם תלמידים, עם הורים, עמיתים וממונים על-מנת להבין מצבים, התנהגויות ותופעות ולהעמיק את הידע שלו.

הרגלי צפייה נכונים ומיומנות בכלי מסייעת למורה להעמיק את הלמידה וההבנה על סביבת עבודתו בהתבוננו על עבודת התלמיד/ים על התנהגותם בשיעורים ובהפסקות, בטיולים ובכניסה ויציאה לבית-הספר. כל אלה מלמדים רבות על התלמיד הבודד ועל הכתה בכלל ועל בית-הספר/גן כמוסד מחנך.

המורה כותב מסמכים (מכתבים רשמיים להורים, תלמידים ומקבל מהם, מבצע מבחנים, מתעד שיעורים וכו'). כלים ומיומנויות אלה מקבלים משמעות ומשקל נוספים משהם הופכים לכלים מקצועיים. באמצעות ניתוח המסמך יתקבל מידע אמין ומהימן שיסייע ללמוד באופן מקצועי את המתרחש מבחינה מערכתית הוליסטית בסביבת העבודה.

המחקר האיכותני מכונה לעתים מחקר נטורליסטי[T3] , משום שבסוג מחקר זה החוקר נמצא בדרך-כלל במקום בו ההתרחשויות מתקיימות. כך מוסדות החינוך מהווים את השדה בו מתרחשות הפעילויות היומיומיות. ואילו מורה כחלק מתוך המערכת, הלומד את סביבת עבודתו יעצים את ידיעותיו המקצועיות, הבנתו ויכולתו להציע דרכי עבודה המתאימות למציאות בה הוא פועל. ביכולתו של המורה החוקר להתבונן פנימה לחיים החברתיים והלימודיים של התלמידים והמורים במקום התרחשותם, תוך איסוף הנתונים במהלך הפעילויות היומיומיות – הטבעיות.

 

 

 

 


 [T1]אמילון רב-מילים

אִינְדּוּקְצְיָה  שֵם נ
מלועזית
לוגיקה תהליך של הסקת מסקנות מהפרט אל הכלל. בתהליך זה בודקים מקרים פרטיים ומהם מגיעים למסקנה כוללת, המשותפת לכולם.

 [T2]מילון רב-מילים:

הוֹלִיזְם  שֵם ז
ממילה יוונית 'שָלֵם'
פילוסופיה השקפה שעל-פיה כל תופעות החיים נובעות מתוך עיקרון שלם אחד.

 [T3]מילון רב-מילים

נָטוּרָלִיזְם  שֵם ז
מלועזית
זרם בספרות ובאומנות בייחוד בצרפת במאה ה-19 שדוגל בתיאור ריאליסטי ועובדתי של המציאות על כל היבטיה לרבות הבוטים ביותר