חשיבה מופשטת

הילד המתבגר מסוגל לחשוב על ישויות שהן ברמת מופשטות גבוהה מזו של הילד הצעיר: היכולת לחשוב על יחסים בין מהויות ולנסחם, היכולת לחשוב על עקרונות.

ילדים צעירים (7,8- 11,12) מסוגלים לחשוב במושגים מופשטים המאגדים בתוכם ישויות קונקרטיות. הכוונה, למשל, למושגים כמותיים: 'כמות', 'אורך', 'משקל' וכד', ומושגים מופשטים אחרים: 'מספר', 'צדק', 'יופי', 'אמנות', 'אגדה' וכד'. עם זאת יש להם קושי לבחון את היחסים הקיימים בין מושגים אלו: 'דרך = מהירות X זמן', 'תנאי הכרחי לצדק חברתי הוא שוויון הזדמנויות', 'זכויות אזרח הם בבסיס הדמוקרטיה'..... . מתבגרים לעומת זאת מראים יכולת לחשוב על יחסים כאלו, ומתאפשרת גם ההבנה של נוסחאות - הביטוי הפורמלי, המופשט, של יחסים בין אלמנטים. (סרוף ושות. 1998, עמודים 606- 609)

בשל היכולת לחשוב באופן כה מופשט, למתבגרים תפיסה בוגרת יותר של מושגים רבים, כמו 'זהות', 'צדק', 'דת', 'חברה', 'חברות', 'דמוקרטיה' וכד'. ניכרת גם יכולת לחשוב על עקרונות ורעיונות ועמה האפשרות להערכה וביקורת על בסיס עקרוני. היכולת לחשוב על המושג 'דמוקרטיה' באופן המופשט ביותר, למשל, תאפשר ביקורת של הממשל הישראלי או כל ממשל אחר הרואה עצמו כ 'דמוקרטיה'.