תיאורית ריבוי  אינטליגנציות של גרדנר

דוגמה בולטת לגישה המתמקדת בשונות שבין הלומדים היא תיאורית ריבוי המשכלים של גרדנר (שמעוני ולוין, 1998, עמ' 14-19).

גרדנר יוצא מתוך תפיסה ביקורתית של מושג האינטליגנציה ה"מסורתי" ומציע תפיסה חלופית של המושג. תפיסתו נבנתה על סמך ידע על האופנים בהם אנשים בעולם כולו מפתחים כשרי חיים. גרדנר בחר לבחון התמודדויות של אנשים עם מצבי חיים אותנטיים כמו הסוחרים שמפתחים כושרי מו"מ וניהול כספים, המלחים המפתחים כושרי ניווט והסתגלות לאורחות חיים שונים וכד'. גרדנר אסף מידע על אנשים מתרבויות שונות, על אוכלוסיות מיוחדות (מחוננים, ליקויי למידה וכד'), על אנשים העוסקים בתחומים מגוונים וכן על סוגים שונים של בעלי חיים. הוא התבונן בשינויים החלים באנשים ובבעלי חיים מן האוכלוסיות הללו כאשר מאמנים אותם בלמידת כשרים שונים. כמו כן הוא בדק את ההתאמה בין תוצאות של מספר מבחנים פסיכוטכניים הבודקים מגוון רחב של כשרים.

בעקבות המידע שאסף, הגיע גרדנר למסקנה כי האינטליגנציה הנה היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים במסגרת קהילה או מערך תרבותי מסוים. (שם, עמ' 14)

היכולת לפתור בעיה: היכולת למצוא את הדרך המתאימה להשגת מטרה או להתמודדות עם בעיה מסוימת (למצוא כותרת לקטע, לתקן רדיו וכו');

היכולת ליצור תוצר: היכולת לבטא עמדות ורגשות במסגרת תרבות מסוימת (כתיבת תיאוריה מדעית, יצירה פילוסופית, עיצוב קופסת שימורים, וכד'); תהליך יצירה של תוצרים רצוף בד"כ התמודדות עם בעיות, ותהליך פתרון בעיות מוביל לעתים לתוצרים.

גרדנר מצא כי ישנן כמה יכולות מובחנות כאלו וכי הן נבדלות זו מזו ע"י התחום שבו הן מתבטאות, כמו - מוסיקה, לוגיקה, לוגיקה ושפה וכד'. הוא טען שניתן לראות כי יש כמה אינטליגנציות שונות זו מזו, היכולות לחבור האחת לשניה בתפקוד היומיומי.

כל אינטליגנציה צריכה לעמוד בקריטריונים הבאים (שם, עמ' 15):

1. ניתן לזהות בה מערך מוגדר של פעולות.

2.היא תהיה מופעלת ע"י מערך גירויים פנימיים או חיצוניים מסוג מסוים (למשל - יכולת מוסיקלית מופעלת ע"י צלילים, יכולת מילולית מופעלת ע"י מלים).

3.היא תהיה קשורה למערכת כלשהי של הצפנה בסמלים (מספרים, תווים, מלים).

במחקריו של גרדנר הובחנו ואופיינו שבעה סוגי אינטליגנציה:

אינטליגנציה מוסיקלית: יכולת מוסיקלית שלעתים קרובות מתגלה בגיל צעיר והיא כוללת - היענות למקצבים, יכולת שירה, יכולת נגינה.

אינטליגנציה תנועתית: בעלי כשרון טבעי למערכי תנועה הנדרשים לשם משחק בייסבול למשל, או ריקוד, החלקה וכד'. מדובר על יכולת שליטה גבוהה בתנועות הגוף. לתנועה שפה משלה (כמו שיש למוסיקה).

אינטליגנציה לוגית מתמטית: הרגישות לאספקט הצורני של בעיה או של תופעה, שמתבטאת בראיית הקשרים הלוגיים שבין משתנים וביכולת לנסח נוסחאות בעקבות כך.

ללוגיקה ולמתמטיקה מערכות סימנים משלהן ושפות משלהן (מספרים, אותיות ושילוב של שניהם).

אינטליגנציה מרחבית: היכולת ליצור מפות דמיוניות המאפשרות פתרון בעיות מן הסוג המרחבי. זוהי יכולת שתבוא לידי ביטוי בהתמצאות במרחב, בתכנון ציור או פיסול, במשחק שח- מט, בעיצוב מוצר, באומדן מרחקים וממדי גוף וכד'. ליכולת זו שפה משלה: השפה הטופוגרפית, שפת המפות.

אינטליגנציה בין-אישית: היכולת להבין את הזולת על ציפיותיו, רגשותיו, תחושותיו וצרכיו. זוהי יכולת הנדרשת במקצועות כמו - מנהיגי דת, פסיכולוגים, מורים וכד'. ליכולת זו שפה משלה: תקשורת מילולית ובלתי מילולית.

אינטליגנציה תוך אישית: מדובר על היכולת של אדם לעשות סדר ברגשותיו ובמחשבותיו, ללמוד את דפוסי תחושותיו ולהשפיע ע"י כך על התנהגותו. יכולת זו מאפשרת פתרון בעיות בתחום הרחב של היחסים הבין- אישיים. האינטליגנציה התוך אישית מתבססת על שפה של דימויים עצמיים ודימויי הזולת, ויש לה תקשורת משלה: מחשבות, רגשות, דמיונות, תחושות וכד'.

אינטליגנציה לשונית: יכולת ליצור בתחום המילולי. שפתה של יכולת זו הנה השפה הכתובה והדבורה.

לכל אינטליגנציה כזו נמצא אזור\ים במוח האחראי\ים על תפקודה.

בשנים האחרונות מדבר גרדנר על שתי אינטליגנציות אפשריות נוספות:

אינטליגנציה מוסרית: היכולת לפעול באופן ייחודי בתחום המוסרי תוך הבנת המשמעויות המוסריות של מעשים על כל רובדיהן. גרדנר חש כי אנשים אלו קולטים בחדות יוצאת דופן משמעויות ערכיות של 'טוב ורע', וכן מונעים להנחיל ערכים ולעצב מציאויות לאורן.

אינטליגנציה של הישרדות: יכולת להיות קשוב לסביבה טבעית, על כל רזיה; היכולת לחוש בשינויים קרבים ולהתאים עצמם אליהם. בעלי אינטליגנציה זו מסוגלים לשרוד זמן רב ביערות או במדבריות, במקומות בהם הטבע מכתיב את אורחות החיים.

 (שם, עמ' 15- 18)

עיינו שוב במגוון האינטליגנציות אותן מציע גרדנר התייחסו אליהן כ 'מפה' של יכולות וכשרים. אפיינו את עצמכם בעזרתה של 'מפה' זו. באיזה תחום אתם מרגישים שיש בידכם מגוון של מיומנויות פעולה, ואתם מרגישים נוח במיוחד עם השפה המאפיינת את התחום, כיצד תגדירו את הרגישות הגבוהה שלכם בתחום זה? ומהם הגירויים המפעילים אתכם בתחום זה?

 

כל אינטליגנציה מתפתחת בארבעה שלבים (שם, עמ' 18):

1.      גילויים ראשוניים של יכולת גסה של זיהוי דפוסים בתחום המיועד כמו הבחנה בין צלילים במוזיקה או בין מילים בשפת הדיבור;

2.      קליטת מערכות של סמלים הקשורים לגירויים או לדפוסים שהוזכרו;

3.       הסמלים הופכים לשפה של סימנים;

4.      עם ההתבגרות האינטליגנציה הופכת לכוח מניע לחיפוש אחר עיסוק או מקצוע בתחומה.

 

האם וכיצד באה לידי ביטוי האינטליגנציה המאפיינת אתכם בתקופת היותכם תלמידים?

כיצד הרגשתם בזמן שפעלתם מתוך 'תחום המומחיות' שלכם? כיצד התייחסה אליכם הסביבה?

 

לכל אדם הרכב אינטליגנציות ייחודי לו המשפיע על עיצוב אישיותו והתנהגויותיו. רוב העיסוקים דורשים יותר מאינטליגנציה אחת. הרב גוניות העצומה בעיסוקים ובמקצועות נשענת על ההרכבים השונים של אינטליגנציות אצל בני האדם.

רמת הכשירות של האדם אינה תלויה רק בירושה הביולוגית שלו אלא גם בסוציאליזציה ובחינוך. תרבותו של אדם קובעת גם היא כיצד תטופח בו כשירות נתונה וכן - אילו כשירויות תודגשנה יותר מכל. רמה גבוהה של כשירות בתחום אחד אינה מעידה על כשירות גבוהה בתחומים אחרים. השוני בהרכב האינטליגנציות יסביר גם את השונות בלמידה. (שם, עמ' 18- 19)

השתמעות להוראה  

התיאוריה של גרדנר מזמנת שינויים גדולים במערך ההוראה והחינוך בביה"ס. עם ההבנה שילדים מגיעים לביה"ס עם נטיות משכל שונות, מערך עיבוד מידע מגוון ועם העדפות שונות בתכנים ובדרכי למידה, מתבקש שינוי מערכתי מותאם שיספק תנאי למידה שונים לתלמידים על מנת להשיג אופטימום של הסתגלות.

ברמה הבסיסית ביותר, מודעות המורה לקיומה של השונות, תחדד את התבוננותה בילדים ובדרכי עבודתם ותקדם את רגישותה הכללית לכל תלמיד. גם בסביבת הכיתה הקונבנציונאלית ישנן אפשרויות להיענות להעדפות תלמידים על ידי מתן בחירה במטלות, בפעילויות הלימודיות ובדרכי עבודה בכיתה.

התאמה לנטיות האינטליגנציה של התלמיד מתאפשרת עם פיתוחם של מבחני אינטליגנציה הרגישים לתחומי האינטליגנציה השונים. איתור נקודות החוזק של תלמיד מאפשרת הענות לצורת הביטוי של התלמיד, וזימון הצלחה במשימות הלימודיות. כאמור, גם ללא כלי אבחון מתאימים התיאוריה מכוונת לבניית שיעורים מגוונים בחומרים ובדרכי הוראה: "ככל שהשיעור מגוון יותר, כן ימצאו בו ילדים רבים יותר עניין בשל ההרכבים השונים של אינטליגנציות  המייחדים אותם" (שמעוני ולוין, 1998, עמ' 20). תחושת ההצלחה של התלמיד תעלה את הנעתו ללמידה, גם בתחומים המתאימים לו פחות, תקדם הערכה עצמית חיובית ונכונות לשתף פעולה ותתרום להסתגלותו לביה"ס.

(הרחבה בנושא ניתן לקרוא אצל שמעוני ולוין, 1998, עמ' 19- 22)